הבדלים בין גרסאות בדף "פליאה אלבק"

נוסף בית אחד ,  לפני חודשיים
מ
בנוסף לענייני קרקעות עסקה אלבק בנושא של [[אימוץ]] והייתה חברה בוועדת עציוני לגיבוש חוק בנושא{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|בישראל כ-600 ילדים בני אימוץ לפי מסקנות ועדת עציוני|1979/11/07|00607}}}}. בשנות ה-80 עסקה בהסדרת אימוצים מחו"ל{{הערה|{{מעריב|גבי קסלר|משרד הרווחה יסייע למעוניינים באימוץ ילדים מברזיל|1986/04/18|00506}}{{ש}}{{מעריב|ברוך מאירי|ילדי ברזיל מגויירים במהירות|1986/04/20|01300}}}}. ועמדה בראש צוות בינמשרדי לעניין אימוץ ילדים מחו"ל{{הערה|{{מעריב||אלבק: בית המשפט חייב לבדוק הסכמת ההורים|1988/06/17|00302}}}}. בשנת 1976 הייתה חברה בוועדה לקידום מעמד האישה בה הביעה את העמדה שקידום האישה לא צריכה לבוא על חשבון הילודה{{הערה|{{מעריב||להקל על האשה - לא על חשבון המשפחה|1976/09/28|02604}}}}.
 
כן עסקה במתן המענה של המדינה לתביעות נגדה{{הערה|{{מעריב|שאול הון|חייל שנפטר ממחלת הסרטן|1980/01/21|01900}}}}. בשנת [[1991]] התעוררה סערה ציבורית לאחר שהודלף מסמך פנימי של הפרקליטות שבו חיוותה את דעתה לדחות תביעת פיצויים של תושב [[ח'אן יונס]] שאשתו נהרגה בפעולת [[צה"ל]]. במסמך זה טענה בין היתר כי: {{ציטוטון|פרט לכל ההגנות הרגילות, צריך לטעון שהתובע רק הרוויח ממות המנוחה, שכן בחייה היה חייב לפרנס אותה ועתה איננו חייב בכך - לכן נזקו הוא לכל היותר אפס}}. בעקבות כך תבע [[חבר הכנסת]] [[יוסי שריד]] לפטרה, אך דרישתו לא נתמלאה, שכן טיעונים מעין אלו, שלכאורה מצביעים על אטימות רגשית, רווחו בשפה המשפטית.
 
===אחרי שירות המדינה===