הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת המקרא"

מ
←‏צמיחת תחום המחקר: קישורים פנימיים
(←‏התייחסות הממסד הדתי: הצעת ניסוח, ר' דף שיחה)
מ (←‏צמיחת תחום המחקר: קישורים פנימיים)
ביקורת המקרא צמחה מהתפתחות הרציונליזם במהלך המאות [[המאה ה-17|ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]]. [[ברוך שפינוזה]] הניח בספרו [[מאמר תאולוגי-מדיני]], שהתפרסם בשנת [[1670]], את היסודות לביקורת המקרא המודרנית. הוא קרא לפתח שיטה מדעית לחקר המקרא כנהוג במדעי הטבע, באמצעות איסוף נתונים, השוואתם והסקת מסקנות: "הכרח הוא גם לשם הפירוש של המקרא לערוך היסטוריה אמיתית של המקרא, וממנה... להסיק במסקנות נכונות את כוונתם של מחברי המקרא." שפינוזה היה הראשון לכתוב כי "החומש לא נתחבר בידי משה, כי אם בידי איש אחר שחי דורות רבים אחרי משה", וספרי הנביאים הראשונים נכתבו "אחרי גלות בבל", כנראה בידי [[עזרא הסופר]] "שחיבר חיבור אחד מספר בראשית עד מלכים ב".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1136|הכותב=פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה|כותרת=ביקורת המקרא|אתר=https://lexicon.cet.ac.il|תאריך=30.8.2019}}}}
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ביקורת המקרא נחלקה לשני ענפים נפרדים: הביקורת הגבוהה, שעסקה בניסיון לזהות את המקורות הספרותיים מהם התפתח הטקסט המקראי, והביקורתו[[ביקורת נוסח המקרא|הביקורת הנמוכה]], שעניינה בשיבושים ובשינויים שחלו לכאורה בטקסט המקראי במהלך העתקתו לאחר גיבושו הסופי. מונחים אלו לא נמצאים בשימוש בימינו. כיום מקובל להבחין בין שני תחומים:
* '''הביקורת ההיסטורית''' או '''ביקורת דיאכרונית:''' מתייחסת לתולדותיו של הטקסט והתפתחותו לאורך הזמן. עוסקת בהיבטים שהידע ההיסטורי יכול לשפוך עליהם אור, כמו שאלות מתי נכתב הטקסט, מי עשוי להיות הכותב וכדומה.
* '''הביקורת הספרותית''' או '''ביקורת סינכרונית:''' מתייחסת לפן הספרותי של הגרסה הסופית של הטקסט שנמצאת בידנו כיום. עוסקת בשאלות כמו עבור מי נכתב הטקסט, מה הייתה מטרת כותביו ואיזו התפתחות חלה בטקסט במשך השנים.
230

עריכות