דחיינות – הבדלי גרסאות

 

 

==הגורמים לדחיינות==

===גורמים פיזיולוגיים===

מחקרים בנוגע לשורשים הפיזיולוגים של דחיינות נוגעים לרוב בתפקידו של ה[[קליפת המוח|קורטקס]] הפרה-פרונטלי. אזור זה במוח אחראי על [[תפקודים ניהוליים]] כגון תכנון, שליטה בדחפים ו[[קשב]], והוא מתפקד כמסנן על ידי הקטנת גירויים מפריעים באזורי מוח אחרים. פגיעה או נזק באזור זה עלולה לפגוע ביכולת האדם לסנן גירויים מפריעים, דבר הפוגע ביכולת [[ארגון (פעולה)|ההתארגנות]] ובקשב וגורר התגברות הדחיינות. כך הדבר גם לגבי תפקוד האונה הפרה-פרונטלית [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|בהפרעת קשב]], שתת-עוררות נפוצה בה{{הערה|שם=ref1}}.

 

==השלכות==

דחיינים עלולים לסבול מ[[דחק]], [[אשמה (רגש)|רגשי אשמה]], גרימת משבר וגרימת [[אכזבה]] לזולת בשל אי עמידתם בהתחייבויותיהם.

כמו כן, ככל שסטודנטים דוחים את המטלות האקדמאיות שלהם, פחות סביר שיצליחו להגיע למצב [[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]] במהלך הלמידה{{הערה|שם=אנגו}}.

 

==דחיינות בלשון==

 

בתלמוד משמש הביטוי [[שה"י פה"י]], ראשי תיבות של "שבת היום, פסח היום", לתיאור דחיינות בתירוצי סרק.