גרארדוס – הבדלי גרסאות

לכשהגיע [[מסע הצלב הראשון]] לירושלים, צרו הלוחמים הנוצרים על ירושלים, וכל תושבי העיר נדרשו למלא את חלקם בהגנת העיר. המסורת הנוצרית מספרת שהאב ג'רארד, לכשהגיע תורו לעמוד על החומות וליידות אבנים בחיילים הצרים על ירושלים, המטיר עליהם לחמים במקום אבנים - ונתפש. הוא הובא בפני שליט העיר, ושוביו שפכו את תוכן השק שהיה ברשותו על מנת להוכיח את דבריהם. להפתעתם הרבה הפכו כל הלחמים לאבן, והנזיר שוחרר. אך תוך ימים ספורים הוא נעצר שוב, ככל הנראה על מנת לסחוט ממנו את כל הונו, ואף עבר עינויים קשים במצודת העיר. לכשפרצו הצלבנים את חומות ירושלים הם שחררו את ג'רארד מכלאו ונתנו לו כבוד רב.

 

 

השליט הצלבני הראשון של ירושלים, [[גוטפריד מבויון]], עזר לג'רארד בתרומות ובצווים להקים ואף להגדיל את בית החולים שאליו הוא חזר. אלא שעד מהרה נאלץ ג'רארד לפרוש מהמסדר הבנדיקטיני, כיון שרבים מהחולים שהגיעו לבית החולים לא היו נוצרים מאמינים, והבנדיקטינים סירבו לעזור להם. הוא מיזג את עקרונות [[המסדר הבנדיקטיני]] ו[[מסדר אוגוסטינוס הקדוש]], ואף הוסיף עקרונות משלו. במסדר שהקים, שנקרא אז המסדר ע"ש יוחנן הקדוש, אך עד מהרה הוכר כמסדר ה[[הוספיטלרים]], הצטוו הנזירים לטפל בכל אדם, לדאוג לו כאילו היה אדונם, ולתת כל עזרה אפשרית לכל מי שפונה אליהם - וזאת בנוסף לחיי פרישות, עוני וצניעות. האפיפיור [[פסקליס השני]] הכיר במסדר החדש כבר בשנת 1119 (התאריכים אינם ברורים לחלוטין. לפי חלק גדול מהמקורות, המסדר הוקם עוד לפני הכיבוש הצלבני של ירושלים).