יהדות כורדיסטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר ראשוני, יש צורך בעבודה. העברת מידע מהפסקה על אורמיה לערך בויקיפדיה הספציפי
מאין תקציר עריכה
שורה 23:
משערים כי גל הגולים הראשון שהגיע לכורדיסטן היה ב[[ימי בית ראשון]], ואחריו הגיעו גלים נוספים ככל הנראה עד [[ימי בית שני]]. קהילה יהודית של ממש נוצרה ככל הנראה בימי [[גלות בבל]] ובימי [[עזרא הסופר|עזרא]]. רוב הקהילות היהודיות ישבו באזור עיראק ואיראן של היום ופחות באזור טורקיה וארמניה.
 
עוד לפני [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] עלו יהודים רבים מכורדיסטן ל[[ארץ ישראל]], בעיקר ל[[ירושלים]] והסביבה. עם הקמת המדינה עלתה כמעט כל הקהילה היהודית שהייתה בכורדיסטן, למעט מספר מועט של יהודים שנשארו באזור. בזמן [[מלחמת עיראק]] עלו יהודים נוספים מכורדיסטן לישראל כתוצאה מהעברת השליטה בחלק העיראקי לידי צבאות [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]].
 
יהודיבישראל כורדיסטןמתגוררים מוניםעל כיוםפי ההערכות{{דרושהדרוש הבהרה|סיבה=נכון לתאריך??מקור}} לפחות כ-130 אלף נפש הפזורים בכל רחבי הארץ ובעיקראיש בעירשמוצאם [[ירושלים]]מכורדיסטן. ב[[כורדיסטן העיראקית]] עדיין קיימת קהילה יהודית קטנה, ואף קיים אגף יהודי במשרד הדתות הכורדי.{{הערה|{{נענע10|[[מואב ורדי]]|מנהל האגף היהודי במשרד הדתות הכורדי: "בכורדיסטן אין שום סכנה בלהיות יהודי"|1215316|24 באוקטובר 2016||food}}}}
 
==היסטוריה==
שורה 52:
לאחר שהבריטים הסכימו לדרישות הערבים הלאומנים והסירו את השלטון הצבאי (1922) היהודים המשיכו ליהנות מרב הזכויות שהיו להם בתקופת השלטון הצבאי- זכויותיהם קובעו על ידי הפרלמנט העיראקי בשנת 1924, והם קבלו שוויון זכויות כמעט מלא. הקהילה היהודית יוצגה בפרלמנט העיראקי על ידי חמישה צירים, ובהמשך קבלו אף סנטור יהודי אחד.
 
המנדט הוביל לבסוף לכינון העצמאות העיראקית, שהביאה ללייהלעליה המאסיביתמאסיבית של יהודי כורדיסטן ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]].
 
==שפה ותרבות==
המשותף לכלל יוצאי כורדיסטן, שמבדיל אותם מאחיהם בשאר הקהילות מרחבי המדינות השוכנות באזור, הוא ניב משותף של השפה ה[[ארמית]] (כיום [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]]), השונה מעט מאזור לאזור אך בעל תווים דומים. על אף הדמיון הרב, הקהילות היהודיות השונות בכורדיסטן אינן זהות וכול אזור מתאפיין בניב שונה מעט, במנהגים ייחודיים, ובאורח חיים ומנטליות נפרדים. הבדלים אלו נובעים מהמרחק והניתוק הפיזי של כל קהילה משכנתה, אך ייתכן כי הדבר נעוץ גם בגלי גולים נפרדים שהגיעו בתקופות שונות לאזור. בנוסף לארמית-היהודית הייחודית, דיברו בני הקהילה הכורדית-יהודית את הניב הכורדי אזורי, שהיא שפה איראנית-מערבית וכן את שפת המקום. יוצאי כורדיסטן העיראקית, למשל, דיברו בנוסף לארמית גם את הניב הקורמנג'י ועיראקית. בני הדור השני שימרו ברובם את הארמית, אך בדרך כלל לא את הניב הקורמנג'י.
*ארמית חדשה צפון-מזרחית
*[[יהודית כורדית]]{{אנ|Judeo-Aramaic languages}}
**[[יהודיותא]]{{אנ|Hulaulá language}}
**[[יהודית כאשאנית]]
**[[יהודית ברזאנית]]{{אנ|Barzani Jewish Neo-Aramaic}}
**[[יהודית בתנוראית]]{{אנ|Betanure Jewish Neo-Aramaic}}
**[[לשנא דני]]{{אנ|Lishana Deni}}
**[[לשניד נשן]]{{אנ|Lishanid Noshan}}
[[קובץ:RABBI MOSHE GABAIL.jpg|250px|ממוזער|הרב משה גבאי, ראש קבוצת העולים מ[[זאכו]], מקריא מכתב בשם קהילתו לנשיא המדינה דאז [[יצחק בן-צבי]]]]
 
 
החל משנת [[1972 בישראל|1972]] חוגגים יוצאי יהדות כורדיסטן ב[[סוכות]] את חג ה[[סהרנה|סהרנה,]] אף שבכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית ב[[חול המועד פסח]] שכן הסהרנה הוא חג [[אביב|אביבי]] במהותו. חגיגות הסהרנה מתאפיינות ב[[הילולה]] גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות, [[שירה]] ותחרויות שירה, נגינה על תוף ו[[זורנה]] וריקוד. בשנים האחרונות פועלים חלק מבני העדה להחזיר את הסהרנה למועד המקורי, [[אסרו חג]] הפסח, במקביל ל[[מימונה]].
 
==הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן==
בשנת 1971 התכנסו כ-350 נציגי העדה הכורדית מכל רחבי הארץ בכנס יסוד במעוז ציון, בהשתתפות ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בכנס זה הוחלט על הקמתו של "הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן". בכנס זה נקבעו גם מטרות הארגון:
* עידוד בני העדה ואחרים לחקר, לטיפוח ולשימור מנהגים, ערכים, מסורת ומורשת.
* הקמת בית-העדה, שיהיה מרכז לתרבות ואומנות מורשת בני העדה.
* הוצאת כתבי עת שיכלול מפרי עטם של בני העדה, סטודנטים וחוקרים.
* מתן שירותים קהילתיים לבני העדה ותמיכה חומרית וכספית לבני העדה הנזקקים.
* הקמת קרן מלגות לעזור לבני העדה בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה ולקדם את מחקריהם.
* חידוש חגיגות ה[[סהרנה]] וקיומן מדי שנה, כפי שהיה נהוג בכורדיסטן.
בראש הארגון עמד מהיווסדו חביב שמעוני ומאז פטירתו בשנת 1994, עומד בראש הארגון סימן-טוב אברהם.
 
ראש הארגון הנוכחי הוא הרצל לוי (נכון לאפריל 2017). וראש הארגון סולידרי ותמיכה בעם הכורדי היא עמנואלה סייאר ברזאני.
 
==קהילות יהודיות בכורדיסטן==
שורה 145 ⟵ 172:
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נוצר קשר בין חיילי הבריגדות ובין יהודי קמישלי ובהשפעתם צעירים רבים עלו לארץ ישראל. מיום הכרזת ה[[או"ם]] על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ב-29 בנובמבר, מצבה של הקהילה היהודית הורע. היהודים נרדפו ונשדדו בעידוד השלטונות, פוטרו ממשרות ממשלתיות ונושלו ממקור פרנסתם. היהודים נתפשו בידי המקומיים כבוגדים ונאסר עליהם לבקר בגנים ציבוריים ובבתי קולנוע או לדבר אחד עם השני ברחוב. נשים יהודיות היו מושלכות לבתי כלא ואחרי כן מובאות לבתי כנסת, שם הכו בהן לעיני הקהל.
בשנת [[1963]] מספר היהודים ירד עד ל-800 נפשות. בפרוץ [[מלחמת ששת הימים]] גברו הרדיפות ומספרם ירד ל-150 נפשות. על היהודים הוטלו מגבלות ואיסורים והם סבלו מ[[רעב]] וממחלות. אחרי פניות רבות הגיעה אליהם עזרה כספית מהנדבן [[יצחק שלום]]. רבים עזבו את קמישלי ועלו לארץ ישראל.
 
==שפה==
המשותף לכלל יוצאי כורדיסטן, שמבדיל אותם מאחיהם בשאר הקהילות מרחבי המדינות השוכנות באזור, הוא ניב משותף של השפה ה[[ארמית]] (כיום [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]]), השונה מעט מאזור לאזור אך בעל תווים דומים. על אף הדמיון הרב, הקהילות היהודיות השונות בכורדיסטן אינן זהות וכול אזור מתאפיין בניב שונה מעט, במנהגים ייחודיים, ובאורח חיים ומנטליות נפרדים. הבדלים אלו נובעים מהמרחק והניתוק הפיזי של כל קהילה משכנתה, אך ייתכן כי הדבר נעוץ גם בגלי גולים נפרדים שהגיעו בתקופות שונות לאזור. בנוסף לארמית-היהודית הייחודית, דיברו בני הקהילה הכורדית-יהודית את הניב הכורדי אזורי, שהיא שפה איראנית-מערבית וכן את שפת המקום. יוצאי כורדיסטן העיראקית, למשל, דיברו בנוסף לארמית גם את הניב הקורמנג'י ועיראקית. בני הדור השני שימרו ברובם את הארמית, אך בדרך כלל לא את הניב הקורמנג'י.
*ארמית חדשה צפון-מזרחית
*[[יהודית כורדית]]{{אנ|Judeo-Aramaic languages}}
**[[יהודיותא]]{{אנ|Hulaulá language}}
**[[יהודית כאשאנית]]
**[[יהודית ברזאנית]]{{אנ|Barzani Jewish Neo-Aramaic}}
**[[יהודית בתנוראית]]{{אנ|Betanure Jewish Neo-Aramaic}}
**[[לשנא דני]]{{אנ|Lishana Deni}}
**[[לשניד נשן]]{{אנ|Lishanid Noshan}}
[[קובץ:RABBI MOSHE GABAIL.jpg|250px|ממוזער|הרב משה גבאי, ראש קבוצת העולים מ[[זאכו]], מקריא מכתב בשם קהילתו לנשיא המדינה דאז [[יצחק בן-צבי]]]]
 
==הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן==
בשנת 1971 התכנסו כ-350 נציגי העדה הכורדית מכל רחבי הארץ בכנס יסוד במעוז ציון, בהשתתפות ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בכנס זה הוחלט על הקמתו של "הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן". בכנס זה נקבעו גם מטרות הארגון:
* עידוד בני העדה ואחרים לחקר, לטיפוח ולשימור מנהגים, ערכים, מסורת ומורשת.
* הקמת בית-העדה, שיהיה מרכז לתרבות ואומנות מורשת בני העדה.
* הוצאת כתבי עת שיכלול מפרי עטם של בני העדה, סטודנטים וחוקרים.
* מתן שירותים קהילתיים לבני העדה ותמיכה חומרית וכספית לבני העדה הנזקקים.
* הקמת קרן מלגות לעזור לבני העדה בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה ולקדם את מחקריהם.
* חידוש חגיגות ה[[סהרנה]] וקיומן מדי שנה, כפי שהיה נהוג בכורדיסטן.
בראש הארגון עמד מהיווסדו חביב שמעוני ומאז פטירתו בשנת 1994, עומד בראש הארגון סימן-טוב אברהם.
 
ראש הארגון הנוכחי הוא הרצל לוי (נכון לאפריל 2017).
 
ראש הארגון סולידרי ותמיכה בעם הכורדי עמנואלה סייאר ברזאני.
 
==ראו גם==
*[[המכון הכורדי בפריז#הספרייה הדיגיטלית הכורדית|הספרייה הדיגיטלית הכורדית]]
*[[סהרנה]]
 
==לקריאה נוספת==