מרכז קניות – הבדלי גרסאות

במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נבנו ברחבי הארץ עוד עשרות קניונים ו[[פאוור סנטר]]ים, כמעט בכל עיר מרכזית בארץ לצד מרכזי קניות שכונתיים קטנים יותר. אחת התופעות הנוספות שהחלו לצבור תאוצה מאז סוף שנות ה-90 היא בנייתם של מתחמי קניות בתחומי [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] הנמצאות בקרבת אזורים עירוניים ופרווריים. מרכזי קניות ומתחמי מסחר אלו נבנו בקני מידה שונים בסמוך לצמתים רבים ברחבי הארץ ונהנו מלקוחות רבים שהגיעו אליהם גם מתוך הערים הסמוכות, ואף ב[[שבת]]ות. בניית קניונים אלו השפיעה רבות על כלכלת הסביבה ובין היתר פגעה, במקומות מסוימים באופן קשה, בעסקים הקטנים של אותן ערים שבסמוך אליהן נבנה מרכז הקניות. מן המקרים הידועים והבולטים הוא הפגיעה בעסקי מרכז העיר ב[[רחובות]] בעקבות "מתחם ביל"ו" ומרכז העיר [[נתניה]] שמזה שנים סובלים מבריחת לקוחות למרכזי הקניות שנבנו ב[[שפיים]] ו[[געש]] ובאזור [[בית חרות]] ו[[כפר ויתקין]] שלאורך [[כביש 2|כביש החוף]]. לצורך הקמת קניון [[קריית אונו]] חוסל המרכז המסחרי המקומי והגדול וכן רחבה עירונית, ואת מקומו תפס הקניון המכיל רשתות ארציות ובינלאומיות ללא כל [[שטחים פתוחים|שטח ירוק או ציבורי פתוח]]. בשנים האחרונות הוקמו מרכזים מסחריים אף בערי פריפריה רחוקות. אזורים רבים בארץ סובלים מ"רוויה" בשטחים המסחריים הקיימים בהם ביחס לגודל האוכלוסייה ולעיתים בערים מסוימות כגון באר שבע, נתניה וראשון לציון אף קיימים מספר מרכזי קניות מתחרים המקטינים את הרווחים הפוטנציאלים בשל ה[[תחרות (כלכלה)|תחרות]] דבר שגם יוצר ביקורת על מוסדות ה[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] המאשרים הקמת קניונים חדשים באזורים רוויים.

השפעות אלו מתייחסות באופן כוללני למרכז הקניות הטיפוסי אך ישנם מרכזים רבים שתכנונם מבוסס על עקרונות ורעיונות שונים וישנם יוצאי דופן רבים. אחת הדוגמאות למרכז קניות בישראל הנחשב יוצא דופן מבחינה זו היא [[קניון ערים]] ב[[כפר סבא]] שבו יושמו מספר עקרונות תכנוניים המחברים את הקניון עם [[מרקם עירוני|מרקם העיר]] אשר יוצרים באופן יוצא דופן סינרגיזם בין המסחר העירוני והמסחר בקניון. כך גם ב[[דיזנגוף סנטר]] הוותיק, בו לחנויות רבות יש חזית אל הרחוב. בדומה אליו פועלים עוד קניונים רבים הבנויים בתוך מרכזי ערים.