הבדלים בין גרסאות בדף "יקיר בקיש"

אין שינוי בגודל ,  לפני חודש
ביוני 1896 ביקר בנימין זאב הרצל בבולגריה בדרכו ל[[קושטא]] ונאם בפני קהל רב בבית הכנסת האשכנזי בסופיה. הרב בקיש בירך את הרצל והביע תמיכה ברעיון הציוני.{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 138.}}
 
ב-[[11 בנובמבר]] [[1898]] פוטר הרב מתפקידו. ה[[היסטוריון]] [[חיים קשלס]] טוען כי בקיש פוטר בשל השתתפותו בוועידה [[ציונות|הציונית]] הראשונה של יהודי בולגריה.{{הערה|חיים קשלס, '''היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר השחרור מעול העותומנים (1898-1878)''', עמוד 72.}} עם זאת, הוועידה הציונית הראשונה נערכבנערכה ב[[פלובדיב]] כחודש ימים לאחר פיטוריו של הרב. בפועל, פוטר הרב משום שבקיץ [[1897]] הכיר באופן רשמי בקהילה האשכנזית בסופיה, כקהילה נפרד בניגוד לעמדת הנהגת הקהילה בסופיה. הפיטורין היו מסיבות כלכליות ולא עדתיות, משום שבהחלטתו גרם הרב להקטנת ההכנסות הצפויות לקהילה הספרדית בסופיה.{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 114.}} במקומו מונה לממלא מקום, הרב [[משה שמואל תג'ר]]. לאחר סיום תפקידו הצטרף רשמית לתקופה קצרה לוועד הפועל של התנועה הציונית בסופיה והשתתף כציר מטעמה בוועידת היסוד של ההסתדרות הציונית בבולגריה. ב-[[1900]] עזב את בולגריה, עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. הלך לעולמו ב-1910 והוא בן 82 שנים.{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמודים 140-139.}}
 
==לקריאה נוספת==