יציאת מצרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←יציאת מצרים כמאורע היסטורי: הרחבה וציטוט מקורות |
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←יציאת מצרים כמאורע היסטורי: תמונה, הסבר תמונה ומקור |
||
שורה 55:
גישה מקובלת כיום בחקר יציאת מצרים היא גישת [[היסטוריה תרבותית|ההיסטוריה התרבותית]] או "היסטוריה של הזיכרון" (mnemohistory). לפי גישה זו, אפילו אם יציאת מצרים איננה אירוע היסטורי, ניתן לנסות לשחזר את ההיסטוריה של התגבשות הסיפור המקראי{{הערה|שם=הנדל2015|Hendel, Ronald. "The exodus as cultural memory: Egyptian bondage and the song of the sea." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 65-77.|כיוון=שמאל}}. חוקרים רבים מסכימים לפחות על חלק ממרכיבי התגבשות זו:
[[קובץ:Egipto, 1882 "El canal de Seti I. Tomado de un bajo-relieve grabado en el muro septentriional exterior del templo de Karnak" (21053206233).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור קיר מ[[קבר בני חסן]], מתאר כנענים יורדים למצרים בדומה ליעקב ובניו בסיפור המקראי]]
* [[נדב נאמן]], אברהם פאוסט, ישראל קנוהל, [[רונלד הנדל]] ואחרים הציעו שזיכרון המצרים כמשעבדים ונוגשי עבדים התגבש בכנען בעת השלטון המצרי שם ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]]{{הערה|שם=הנדל2015}}{{הערה|שם=נאמן2015|Na, Nadav. "Out of Egypt or Out of Canaan? The Exodus Story Between Memory and Historical Reality." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 527-533.|כיוון=שמאל}}.
* להצעת פאוסט, הנדל ואחרים, החבירו העניים בחבל ההר של ארץ-ישראל, או שבטי השוסו הנוודים באזורי המדבר, ראו את הכנענים תושבי ערי המדינה העשירות כמשתפי-פעולה עם שלטון השיעבוד המצרי, ולפיכך כאויבים שיש להיבדל מהם{{הערה|שם=פאוסט2015|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=הנדל2015}}.
שורה 62 ⟵ 63:
* מספר שירות עתיקות במקרא מתארות את [[יהוה|אלוהי ישראל]] כ[[יהוה#במחקר ההיסטורי|בא מאזור סיני, פארן או אדום]], וממסורת זו היה עשוי להתפתח סיפור המסע במדבר והכניסה לארץ מעבר הירדן{{הערה|שם=דיוור2015|כיוון=שמאל}}.
* להצעת פינקלשטיין, הידע הגאוגרפי על תחנות המסע במצרים ובמדבר סיני התגבש בממלכת ישראל במאה ה-8 לפנה"ס, באמצעות הסחר שלה עם מצרים דרך סיני{{הערה|Finkelstein, Israel. "The Wilderness Narrative and Itineraries and the Evolution of the Exodus Tradition." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 39-53.}}.
* להצעת הנדל ואחרים, הגרסאות העתיקות ביותר של סיפור יציאת מצרים, וביחוד [[שירת הים]], עוצבו כפולמוס נגד האידאולוגיה
תהליכים אלו ואחרים הובילו, לפי גישה זו, להתגבשות [[סיפר]] לאומי, דתי וחברתי, שבו יציאת מצרים ממלאת תפקיד מרכזי בהסברת מקורם של עם ישראל והדת היהודית. סיפר זה קיבל משנה משמעות כאשר היה מקור עידוד לגולי ממלכת יהודה ב[[גלות בבל]] וב[[שיבת ציון]]{{הערה|שם=דיוור2015}}{{הערה|שם=פאוסט2015}}.
{{-}}
{{תמונה רחבה|Egipto, 1882 "El canal de Seti I. Tomado de un bajo-relieve grabado en el muro septentriional exterior del templo de Karnak" (21053206233).jpg|700px|שרטוט תבליט מקירות מקדש [[כרנכ]] מציג [[איקונוגרפיה]] טיפוסית באמנות המצרית מתקופת [[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה חדשה: תקופת האימפריה|הממלכה החדשה]]: פרעה [[סתי הראשון]] מוצג כאל לוחם במרכבת הקרב שלו, כשהוא שב למצרים ב[[דרכי הורוס|דרך הורוס]] ממסע מלחמה בכנען. למרכבתו כבולים שבויי מלחמה מן ה[[שסו]]. הגבול בין המדבר (משמאל) למצרים (מימין) מסומל באופן בולט על-ידי תעלת מים, ככל הנראה [[פלוסיום#היסטוריה|הזרוע הפלוסית]] של [[הדלתא של הנילוס]], שעל גדותיה מצויירים קני-סוף. בתחתית הציור נראה מקווה מים נוסף, המייצג את אזור הביצות והלגונות שממזרח לדלתא. ראשי השבויים המופנים לכל הצדדים מסמלים את הכאוס המאפיין, לפי האידאולוגיה המצרית, את העולם שמחוץ למצרים. לעומת זאת, האחידות בתאור המצרים בצד הימני של התעלה, הסוגדים לפרעה או מחזיקים אלומות שיבולים בידיהם, מסמלת את הסדר והשפע של מצרים. אגיפטולוגים וחוקרי מקרא סבורים שמרכיבי סיפור יציאת מצרים: השיעבוד, קריעת ים סוף, עליונות אלוהי ישראל, תבוסת פרעה וטביעת המרכבות המצריות, מציגים פולמוס מכוון עם איקונוגרפיה זו{{הערה|שם=הנדל2015}}.}}
=== מספר היוצאים ממצרים ===
| |||