תאוריית ההיקשרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) מ ניסוח (מאד) לא אנציקלופדי |
מ הגהה, הסרה (כמו) |
||
שורה 1:
{{אין לבלבל עם|תאוריית קשר}}
'''תאוריית ההיקשרות''' (באנגלית: '''Attachment Theory''') היא [[תאוריה]] ב[[פסיכולוגיה התפתחותית]], שנוצרה על ידי [[ג'ון בולבי]], [[פסיכואנליטיקאי]]
תאוריה זו מבוססת על ההנחה שבנפש ה[[פעוט]] טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק. זאת בניגוד ל[[פסיכואנליזה|תאוריה הפסיכואנליטית]] של [[זיגמונד פרויד|פרויד]], לפיה מה שמניע את התינוק הוא סיפוק דחפים וצרכים פיזיים.
שורה 76:
== ביקורת על תיאורית ההיקשרות ==
==== תאוריית המזג====
יריבתה הגדולה של תאוריית ההיקשרות היא תאוריית המזג שהתפתחה בשנות ה-50, המניחה שהבדלים במזג הם הגורמים לשוני בהתנהגות בסיטואציית הזר. פסיכולוגים הסבורים כך,
ביקורת נוספת טוענת כי התפתחות יכולת ההיקשרות אינה מוגבלת לתקופת הילדות ומתפתחת במהלך כל החיים. כמו כן היא חלה גם על קשרים נוספים כמו עם בני קבוצת הגיל ולא רק עם האם. דניאל סטרן ביקר את המחקרים בתחום ההיקשרות בכך שהם חקרו דפוסים של היקשרות ולא את עצמתה או טיבה. בנוסף, סטרן הצביע על מחקרים שונים שהראו פערים גדולים בתוצאות במחקרים שנערכו במקומות שונים וטען לפיכך שאין הם יכולים לנבא פתולוגיות.
|