משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

 

כמה חוקרים הציעו ש[[מרד|מרידות]] והתקוממויות פנימיות של האוכלוסייה המקומית תרמו למשבר. רעב, רעידות אדמה או פגיעה בסחר הגלובלי היו עשויים לסייע בהצתת מרידות כאלו. מרידות הוצעו בעיקר להסברת חורבן באתרים ארכאולוגיים כתוצאה משרפות, כאשר קשה לאתר בהם סימנים לפלישה חיצונית{{הערה|קליין 2015, עמ' 148}}. למשל ב[[תל חצור]], חופרי האתר [[יגאל ידין]] ו[[אמנון בן תור]] הציעו שהשרפה שהשמידה את העיר היא תוצאת הכיבוש על ידי בני-ישראל המתואר בספר יהושע, אך חסרון ממצאים כגון כלי נשק וסימני אלימות, כמו גם תהליך הידרדרות ממושך לפני החורבן, הוליכו חופרת אחרת של האתר, הארכאולוגית [[שרון צוקרמן]], להציע התקוממות עממית פנימית{{הערה|Zuckerman, S. 2007. [https://pdfs.semanticscholar.org/d5eb/eca2843d91f0dd430cd457c1d35931293d75.pdf Anatomy of a Destruction: Crisis Architecture, Termination Rituals and the Fall of Canaanite Hazor]. '''Journal of Mediterranean Archaeology''' 20/1: 3–32.|כיוון=שמאל}}. במכתב שנמצא באוגרית, ונשלח ממושל בכיר בקפריסין ששמו אשוורה, הוא כותב שאינו אחראי לנזק הנגרם לאוגרית ולשטחה, בפרט משום שאלו ספינות ואנשים מאוגרית עצמה אשר תוקפים אותה, ומזהיר את המכותב לנקוט באמצעי הגנה נגדם{{הערה|תעודה מאוגרית מסומנת RS 20.18 , קליין 2015, עמ' 151, עמ' 154}}.

 

=== פגיעה ושינויים בסחר הבינלאומי ===