קהילת יהודי אוסטי נד לבם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
== לאחר המלחמה ==
 
הקהילה היהודית, שהושמדה במלחמהבשואה כמעט לחלוטין, מנתה 195 חברים לאחר סיומה.
 
בתום המלחמה, חזרו מהמחנות, לאוסטי נד לבם, רק יהודים מעטים מבני הקהילה המקורית. אך היורבים יהודיםמיהודי מ[[רוסיה הקארפטית]], שלאחר המלחמה סופחה ל[[ברית המועצות]], התיישבו בערי [[מוראוויה]] ו[[בוהמיה]], וכך נוסדה גם באוסטי קהילה חדשה. לקהילה הצטרפו גם יהודים ממקומות כגון: טפליצה (TEPLICE), ז'אטץ (ZATEC) מוסט (MOST), דצ'ין (ECIND), חומוטוב (HOMUTOVC), לואוני (OUNYL), ליטומז'יצה (ITOMERICEL) ועוד כמה יישובים קטנים, בסך הכל בשנת 1946 מנתה הקהילה כ־1,100 נפש.
 
בשנים אלו, קהילת אוסטי, בראשות יוסף וסלי (ESELYV), נעשתה למרכז מינהלי של קהילותהקהילות צפוןהיהודיות בצפון-מערב [[בוהמיה]]. בעיר פעלו שלושה בתי כנסת, הועסקו חזן ו[[שוחט]]ים, נערכו "שלוש סעודות" בימי שבת, ובחגים - אירועים חגיגיים.
ב־1948, עם תחילת הלאמת עסקים פרטיים, עזבו יהודים רבים את המקום, מקצתם עלו לישראל ומקצתם היגרו לארצות אחרות. בית הכנסת ברחוב מוסקבסקה היה היחיד שנשאר בשימוש, בית העלמין היהודי נהרס עוד בימי המלחמה ובמקומו הוקם גן צבורי.
 
ב־1948, עם תחילת הלאמת עסקים פרטיים על ידי המשטר הקומוניסטי, עזבו יהודים רבים את המקום, מקצתם עלו לישראל ומקצתם היגרו לארצות אחרות. בית הכנסת ברחוב מוסקבסקה היה היחיד שנשאר בשימוש, בית העלמין היהודי נהרס עוד בימי המלחמה ובמקומו הוקם גן צבורי.
בשנים אלו, קהילת אוסטי, בראשות יוסף וסלי (ESELYV), נעשתה למרכז מינהלי של קהילות צפון-מערב בוהמיה. בעיר פעלו שלושה בתי כנסת, הועסקו חזן ו[[שוחט]]ים, נערכו "שלוש סעודות" בימי שבת, ובחגים - אירועים חגיגיים.
 
המלחמההמצב והתקופההרוח המצערתהקשה שלאחר המלחמה בקרב יהודי אוסטי, התבטאההתבטא בעיקר באובדן האמונה והמודעות לשורשיהם, כמעט חמישית מהם הפסיקו להצהיר על יהדותם, ורבים מהם כיבדו את שמותיהם הנשמעים גרמנית. הכפר רכש מתחם חדשכפי לביתשהם התפילהנשמעים ברחובבגרמנית.
 
=== קושי כלכלי ===
הקהילה היהודית השתנתה גם חברתית-כלכלית כתוצאה מהמלחמה. במהלך המלחמה ירד מספר חבריה ל -10% מהמספר המקורי, מה שהביא עימו בעיות חדשות של מסחר וייצוא עצמי כלכלי. לפני המלחמה בעיה זו לא הייתה, מכיוון שהיו חברים עשירים בכפר, אך לאחר המלחמה רוב חברי הקהילה היו עניים, במיוחד החברים הנוספיםשהתווספו מרוסיה התת-קרפטית. בסוף שנת 1953, נאלצה הקהילה לסגור את החלקה היהודית בבית העלמין המרכזי, מצבות מבית העלמין הונחו על הכביש הראשי ונמכרו למתעניינים, באזור המחלקה היהודית שבוטלה, קיימים כיום מיכלי פרופילן להפעלת [[אפיכלורוהידרין]].
 
הקהילה המשיכה להיות נתמכת על ידי אישים וארגונים בינלאומיים יהודיים שונים. עם זאת, המשטר הקומוניסטי במדינה, נקט בנוקשות בעניין התרומות שהגיעו מבחוץ. כך למשל, בשנות השמונים, התורמים העיקריים היו משווייץ. אך מבין כל התרומות הללו, סכום גבוה באופן לא פרופורציונלי, של כ-30% מכלל התרומות שהגיעו לקהילה משווייץ, הועבר לממשל האזורי באוסטי.
 
בשנת 1987 עדיין חיו כ־50 יהודים בעיר וקיימו מסגרת יהודית.
 
 
=== לאחר 1989 ===
התפתחות נוספת חזתה קהילת אוסטי נאד לבם וקהילות דתיות נוספות. לאחר [[מהפכת הקטיפה]] וסיום השלטון הקומוניסטי, השלטון החדש היה סובלני יותר מאשר הקומוניסטים. העיר עברה תהליך טיהור ונפטרה ממשתפי הפעולה עם המשטר הקומוניסטי. נכון להיום הנהלת העירייה מנסה בעיקר להבטיח את זקנתם השלווה של חבריה. חברים נפגשים באופן קבוע לשירותים, במיוחד בחגים חשובים. אף על פי כן, חיי הכפר כבויים מכיוון שנעדתשנעדרת נוכחותם של חברים צעירים בקהילה שנכרת עזיבה משמעותית שלהם.
בשנת 2000 היו 50 חברים בקהילה, מתוכם רק 17 איש התגוררו באוסטי נד לבם עצמה. באמצע שנת 2005 היו רק 38 חברים רשומים בקהילה{{הערה|שם=אנו|[https://dbs.anumuseum.org.il/skn/he/c6/e213966/מקום/אוסטי_נאד_לאבם הקהילה היהודית של אוסטי נאד לבם], [[אנו – מוזיאון העם היהודי|מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות]]}}.