מגלה טמירין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
תיקנתי את הפסקה הלפני אחרונה בחלק ה"תוכן" משום שהיה חוסר דיוק - הפתק בכיס ימין הוא זה שהופך את הגבאי לרואה ואינו נראה, ולא כיס ימין. הוספתי הערת שוליים שבה אפשר לבדוק את הטקסט המקורי.
שורה 33:
הספר נכתב בצורה של [[רומן מכתבים]] (רומן אֶפּיסטוֹלָרי) בתכתובת של 151 איגרות בדויות ששלחו חסידים שהעיקרי שבהם הוא גבאו של [[אדמו"ר]] שגם את שמו בדה. האיגרות ברובן עוסקות ב"בוך" (יידיש: ספר חולין, בניגוד לספר קודש) מסתורי שנכתב כנגד החסידות ונשלח לשלטונות, ובעקבותיו התגברו הגזירות והרדיפות על החסידים. הגבאי מבקש ממכותביו לעשות כל שביכולתם לנסות להשיג את הבוך, לראות מה כתוב בו, ולגלות מתוך ההקדמה מיהו המחברו. בדרך אגב, הוא מספר כיצד הבוך משפיע על מתנגדי החסידות המתלוצצים על החסידים, ומביא דוגמאות מפורטות לכך. ככל הנראה מתכוון פרל ב"בוך" לחיבור הגרמני שחיבר הוא עצמו קודם לכן, אך נראה שגם ספר זה עצמו יכול להיות הבוך האמור, והקורא מתחיל לגלות זאת עם התקדמותו בקריאת התכתובת.
 
פרל העלים את שמו וחתם על החיבור בשם "עובדיה בן פתחיה", בדמותו של חסיד שקיבץ את האיגרות והוסיף הקדמה מפורטת עם ציטוטים מכמה ספרי חסידות, ובהם שבחי הבעש"ט וכתבי ר' נחמן מברסלב. הגבאי הכותב את הספר מקבל פתקה שאם שם אותה בכיס שמאלימין הופך רואה ואינו נראה ואם שם אותו בכיס של בגד ה[[ציצית]] יוכל לעוף בעננים ממקום למקום, וכיס שמאל לא מסייע לו בדבר<ref>{{צ-ספר|שם=מגלה טמירין, עמ' א י.}}</ref>, וכך הוא יוצא למשימתו לראות את מעשיהם היומיומיים של ה"צדיקים" - מנהיגי החצרות החסידיות. בשלב מסוים הוא מגלה את שם כותב האיגרת יוסל פראדעלס.
 
חלק מכלי הסאטירה של פרל הם כלים לשוניים: הוא חיקה את העברית המשובשת והמעורבת של החסידים בכישרון רב. הסאטירה והלגלוג היו כל כך שנונים עד שבתחילה לא הבינו חסידי גליציה שהספר שלפניהם הוא זיוף סאטירי, והחלו מפיצים אותו ביניהם,{{דרוש מקור}} ורק אחר כך עמדו על התרמית והחלו רודפים את עותקי הספר ושורפים אותם.