סטארשיפ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (, הייתה , הווידאו, מכל הדלק)
סידור מחדש של הפרקים
שורה 50:
סטארשיפ מיועד בין היתר לשגר [[לוויין|לוויינים]] ובני אדם ל[[מסלול כבידתי|מסלול]] סביב כדור הארץ ויהיה מסוגל לבצע נחיתות מאוישות על [[הירח]] ו[[מאדים]].{{הערה|ג'קי ווטלס,[https://edition.cnn.com/2020/09/08/tech/spacex-mars-profit-scn/index.html {{כ}} "Colonizing Mars could be dangerous and ridiculously expensive. Elon Musk wants to do it anyway"], {{כ}} 8 בספטמבר 2020, [[CNN]]}} התכנונים הראשונים של סטארשיפ פורסמו בשנת 2012. בשנים שלאחר מכן פותחו מנועי ה[[רפטור (מנוע רקטי)|ראפטור]] אשר יניעו את המשגר ובשנת 2019 החלו לבצע בדיקות ב[[אב טיפוס]] של סטארשיפ עצמו.{{הערה|טיילר גריי,[https://www.nasaspaceflight.com/2019/05/spacex-ramps-up-hopper-tests-loom/ {{כ}} "SpaceX ramps up operations in South Texas as Hopper tests loom"], {{כ}} 28 במאי 2019, ''NASASpaceFlight.com''}} {{כ}} SpaceX התחילה לבצע ניסויים בספינת החלל בסוף דצמבר 2020.
שיגור הניסוי האחרון התבצע בתאריך ה־[[30 במרץ]] [[2021]] עם אב־הטיפוס [[SN11]].
 
==מבנה המשגר ומאפיינים==
[[קובץ:BFR at stage separation 2-2018.jpg|ממוזער|שמאל|300px|איור של הסטארשיפ לאחר היפרדות מהשלב הראשון (Super Heavy)]]
 
===שלב ראשון ===
השלב הראשון של המשגר הדו־שלבי הוא [[רקטת האצה]] בשם סופר־הווי (Super Heavy, כבד מאוד) ותפקידו לשגר ולשאת את השלב השני לחלל ולנחות בחזרה. על פי הגרסה העדכנית, אורכו של שלב זה יהיה 70 מטרים וקוטרו יהיה 9 מטרים. הסופר־הווי ומכלי הדלק שלו ייבנו מ[[פלדת אל-חלד]] ויכילו דלקים מסוג [[מתאן]] נוזלי ו[[חמצן]] נוזלי. 31 מנועי ראפטור בבסיס השלב הראשון ישתמשו בדלקים אלו ויספקו דחף של 65,000 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]] בעת המראה. מסתו בעת המראה תהיה 3,680,000 ק"ג. נאמר כי ייתכן ובעתיד יוחלפו מנועיו, מלבד הפנימיים אשר משמשים גם לנחיתה, לגרסה מותאמת שלא תכלול ניהוג ווקטורי או יכולת שינוי עוצמה, וייעלו את ההמראה. בחלקו העליון של הסופר־הווי יהיו ארבעה מייצבים (Grid Fins) אשר ינווטו אותו בעת חזרתו לקרקע, בדומה לשלב המאיץ בטיל הפאלקון 9 של החברה, ובבסיסו יהיו ארבע רגלי נחיתה (עיצוב רגלי הנחיתה עוד בפיתוח ופתוח לשינויים)
 
===שלב שני (סטארשיפ)===
השלב השני של המשגר הדו־שלבי הוא החללית סטארשיפ, וכמו השלב הראשון, גם שלב זה יהיה רב שימושי. החללית ומכלי הדלק שלה ייבנו מפלדת אל־חלד ויכילו דלקים מסוג מתאן נוזלי וחמצן נוזלי. על פי הגרסה העדכנית, החללית צפויה להתנשא לגובה של 50 מטרים וקוטרה יהיה 9 מטרים. בבסיסה יהיו שישה מנועי ראפטור; שלושה עבור שימוש בגובה פני הים ושלושה עבור שימוש ב[[ריק|וואקום]] החלל. כוח הדחף הכולל של חללית יהיה 11,500 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]]. באופן יוצא דופן ובניגוד ל[[משגר לוויינים וחלליות|משגרים]] ו[[חללית|חלליות]] בעבר, שלב שני זה ישמש גם כשלב המיועד להיכנס ל[[מסלול כבידתי|מסלול]] וגם כחללית בפני עצמה. הסטארשיפ מתוכננת באופן שבו תהיה מסוגלת [[חדירה לאטמוספירה|לחדור דרך אטמוספירת]] כדור הארץ במהירות מסלולית ולנחות במאונך. המטרה היא לאפשר שימוש חוזר מהיר בחללית. בראש סטארשיפ מותקנים מכלי דלק ייעודיים לנחיתה.{{הערה|[https://space.stackexchange.com/questions/18768/what-is-the-spherical-tank-in-this-drawing-of-the-bfs/18769#18769 מכונים Header Tanks]}} מטרת ההפרדה בין דלק הנחיתה לשאר הדלק היא למנוע שכשוך של הדלק במיכל כמעט־ריק. בשניות האחרונות לפני נחיתה סטארשיפ עוברת למנח זקוף, ומנועי הראפטור מופעלים לביטול מהירות הנפילה עד לנחיתה רכה. SpaceX מצליחה להנחית בשיטה זו את משגרי הפאלקון, אך סטארשיפ מבוססת על מנועים שונים לגמרי ודלק שונה וטרם בוצע תמרון נחיתה מוצלח במלואו.
 
הסטארשיפ מתוכננת בסופו של דבר להיבנות לפחות בגרסאות מבצעיות אלו;
* '''חללית''': חלליות גדולות לטווח ארוך עבור נשיאת נוסעים וציוד אל [[מסלול לווייני נמוך|המסלול הלווייני הנמוך]] או יעדים בין־פלנטריים (לאחר תדלוק). נתון של 100 נוסעים צוין, אך נראה שכמות זו תוגבל ליעדים קרובים ומשימות קצרות.
* '''נשיאת מטען למסלול''': גרסה המיועדת לשאת לוויינים וחלליות אל [[מסלול כבידתי|מסלולם]], או לאסוף [[פסולת חלל]] המהווה סכנה ולהחזירה לכדור הארץ.
* '''מכלית תדלוק''': גרסה המיועדת לתדלק חלליות סטארשיפ בעודן במסלול סביב כדור הארץ, דבר אשר יאפשר את שיגורן של חלליות גדולות אל החלל הבין־פלנטרי כאשר החללית תוכל להשתמש במיכליה פעמיים, ראשית על מנת להגיע למסלול הלווייני הנמוך ושנית בעת עזיבת מסלול כדור הארץ.
*'''Lunar Starship''': גרסה ירחית לחללית אשר מפותחת כחלק מחוזה לפיתוח נחתת מאוישת ל[[תוכנית ארטמיס]]. גרסה זו לא תכלול משטחים אווירודינמיים ומגני חום הדרושים לחזרה לכדור הארץ, ותכלול מנועים קטנים נוספים לשלב הסופי של הנחיתה, אשר יאפשרו שליטה עדינה יותר, וימנעו הדיפת אבק ירחי רב על ידי המנועים הראשיים, הגדולים וחזקים מכל מנוע שהופעל בקרבת הירח, אבק אשר עלול להגיע למסלול וליצור בעיות רבות עבור חלליות אחרות.
 
 
==היסטוריה==
שורה 77 ⟵ 93:
|publisher=SpaceX |date=March 30, 2021 }}}}
 
==מבנה המשגר ומאפיינים==
[[קובץ:BFR at stage separation 2-2018.jpg|ממוזער|שמאל|300px|איור של הסטארשיפ לאחר היפרדות מהשלב הראשון (Super Heavy)]]
 
===שלב ראשון ===
השלב הראשון של המשגר הדו־שלבי הוא [[רקטת האצה]] בשם סופר־הווי (Super Heavy, כבד מאוד) ותפקידו לשגר ולשאת את השלב השני לחלל ולנחות בחזרה. על פי הגרסה העדכנית, אורכו של שלב זה יהיה 70 מטרים וקוטרו יהיה 9 מטרים. הסופר־הווי ומכלי הדלק שלו ייבנו מ[[פלדת אל-חלד]] ויכילו דלקים מסוג [[מתאן]] נוזלי ו[[חמצן]] נוזלי. 31 מנועי ראפטור בבסיס השלב הראשון ישתמשו בדלקים אלו ויספקו דחף של 65,000 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]] בעת המראה. מסתו בעת המראה תהיה 3,680,000 ק"ג. נאמר כי ייתכן ובעתיד יוחלפו מנועיו, מלבד הפנימיים אשר משמשים גם לנחיתה, לגרסה מותאמת שלא תכלול ניהוג ווקטורי או יכולת שינוי עוצמה, וייעלו את ההמראה. בחלקו העליון של הסופר־הווי יהיו ארבעה מייצבים (Grid Fins) אשר ינווטו אותו בעת חזרתו לקרקע, בדומה לשלב המאיץ בטיל הפאלקון 9 של החברה, ובבסיסו יהיו ארבע רגלי נחיתה (עיצוב רגלי הנחיתה עוד בפיתוח ופתוח לשינויים)
 
===שלב שני (סטארשיפ)===
השלב השני של המשגר הדו־שלבי הוא החללית סטארשיפ, וכמו השלב הראשון, גם שלב זה יהיה רב שימושי. החללית ומכלי הדלק שלה ייבנו מפלדת אל־חלד ויכילו דלקים מסוג מתאן נוזלי וחמצן נוזלי. על פי הגרסה העדכנית, החללית צפויה להתנשא לגובה של 50 מטרים וקוטרה יהיה 9 מטרים. בבסיסה יהיו שישה מנועי ראפטור; שלושה עבור שימוש בגובה פני הים ושלושה עבור שימוש ב[[ריק|וואקום]] החלל. כוח הדחף הכולל של חללית יהיה 11,500 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]]. באופן יוצא דופן ובניגוד ל[[משגר לוויינים וחלליות|משגרים]] ו[[חללית|חלליות]] בעבר, שלב שני זה ישמש גם כשלב המיועד להיכנס ל[[מסלול כבידתי|מסלול]] וגם כחללית בפני עצמה. הסטארשיפ מתוכננת באופן שבו תהיה מסוגלת [[חדירה לאטמוספירה|לחדור דרך אטמוספירת]] כדור הארץ במהירות מסלולית ולנחות במאונך. המטרה היא לאפשר שימוש חוזר מהיר בחללית. בראש סטארשיפ מותקנים מכלי דלק ייעודיים לנחיתה.{{הערה|[https://space.stackexchange.com/questions/18768/what-is-the-spherical-tank-in-this-drawing-of-the-bfs/18769#18769 מכונים Header Tanks]}} מטרת ההפרדה בין דלק הנחיתה לשאר הדלק היא למנוע שכשוך של הדלק במיכל כמעט־ריק. בשניות האחרונות לפני נחיתה סטארשיפ עוברת למנח זקוף, ומנועי הראפטור מופעלים לביטול מהירות הנפילה עד לנחיתה רכה. SpaceX מצליחה להנחית בשיטה זו את משגרי הפאלקון, אך סטארשיפ מבוססת על מנועים שונים לגמרי ודלק שונה וטרם בוצע תמרון נחיתה מוצלח במלואו.
 
הסטארשיפ מתוכננת בסופו של דבר להיבנות לפחות בגרסאות מבצעיות אלו;
* '''חללית''': חלליות גדולות לטווח ארוך עבור נשיאת נוסעים וציוד אל [[מסלול לווייני נמוך|המסלול הלווייני הנמוך]] או יעדים בין־פלנטריים (לאחר תדלוק). נתון של 100 נוסעים צוין, אך נראה שכמות זו תוגבל ליעדים קרובים ומשימות קצרות.
* '''נשיאת מטען למסלול''': גרסה המיועדת לשאת לוויינים וחלליות אל [[מסלול כבידתי|מסלולם]], או לאסוף [[פסולת חלל]] המהווה סכנה ולהחזירה לכדור הארץ.
* '''מכלית תדלוק''': גרסה המיועדת לתדלק חלליות סטארשיפ בעודן במסלול סביב כדור הארץ, דבר אשר יאפשר את שיגורן של חלליות גדולות אל החלל הבין־פלנטרי כאשר החללית תוכל להשתמש במיכליה פעמיים, ראשית על מנת להגיע למסלול הלווייני הנמוך ושנית בעת עזיבת מסלול כדור הארץ.
*'''Lunar Starship''': גרסה ירחית לחללית אשר מפותחת כחלק מחוזה לפיתוח נחתת מאוישת ל[[תוכנית ארטמיס]]. גרסה זו לא תכלול משטחים אווירודינמיים ומגני חום הדרושים לחזרה לכדור הארץ, ותכלול מנועים קטנים נוספים לשלב הסופי של הנחיתה, אשר יאפשרו שליטה עדינה יותר, וימנעו הדיפת אבק ירחי רב על ידי המנועים הראשיים, הגדולים וחזקים מכל מנוע שהופעל בקרבת הירח, אבק אשר עלול להגיע למסלול וליצור בעיות רבות עבור חלליות אחרות.
 
===שיגורים וניסויים שבוצעו===