אליזבט ויז'ה-לה ברן – הבדלי גרסאות

'''מארי אליזבט-לואיז ויז'ה-לֶה בּרֶן''' (ב[[צרפתית]]: '''Marie-Louise-Élisabeth Vigée-Le Brun'''; {{תאריך משולב}}) הייתה [[ציירת]] [[צרפת]]ייה שציירה רבים משליטי אירופה.

אליזבט ויז'ה נולדה ב[[פריז]] לצייר [[לואי ויז'ה]]. כבר בימי ילדותה אביה התלהב מציוריה והתנבא כי תהיה ציירת. ב- ב־[[1768]] אביה נפטר ואמה נישאה לז'אק פרנסואה לה סאבר, שהיה תכשיטן עשיר. אליזבט החליטה ללכת בדרכו של אביה ולהיות ציירת. בגיל חמש עשרה כבר הייתה ציירת מבוקשת, וציירה [[דיוקן|דיוקנאות]] של אנשי ה[[אצולה]] של תקופתה. ב- ב־[[1775]] הציגה בפני האקדמיה המלכותית לציור ולפיסול שתי תמונות של דיוקנאות, והוזמנה להשתתף ב[[תערוכה]] של האקדמיה.

ב-7 באוגוסט של אותה שנה נישאה ל[[ז'אן-בטיסט פייר לה ברן]], שהיה צייר אך עסק בעיקר במסחר בתמונות. ב- ב־[[1781]] נסעה עם בעלה ל[[פלנדריה]] ול[[הולנד]], עקבה אחרי הטכניקה של הציירים ה[[פלמים]] וההולנדים, וציירה שם דיוקנאות של אנשי אצולה. שמה הלך לפניה והיא הוזמנה ל[[ארמון ורסאי]] כדי לצייר את דיוקנה של המלכה [[מארי אנטואנט]]. היא ציירה גם את המלכה בחברת ילדיה ואת אנשי האצולה של בית המלכות. ב-31 במאי 1783 התקבלה כחברה באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול, בהמלצת [[לואי ה-16|לואי השישה עשר]] מלך צרפת.

באוקטובר [[1789]], בעטיה של [[המהפכה הצרפתית]], נמלטה אליזבט ויז'ה לה ברן מפריז עם בתה ג'ולי (שנולדה בשנת [[1780]]), והשאירה מאחוריה את בעלה, את כל ציוריה ואת כל רכושה. היא התגוררה לחלופין ב[[רומא]], [[וינה]] וב[[סנקט פטרבורג]], שם ציירה את דיוקנה של [[יקתרינה הגדולה]] מלכת רוסיה, והתקבלה לאקדמיה לאמנות של העיר. ב-1802 שבה לצרפת, לאחר ששמה טוהר בעקבות עתירה של מעל 200 אומנים, וב- 1805וב־1805 ציירה את דיוקנה של [[קרולינה בונפרטה]], שהייתה אחת מאחיותיו של [[נפוליאון]] הראשון. היא ביקרה ב[[אנגליה]] וציירה את דיוקניהם של אנשי אצולה בריטיים, ובהם את זה של המשורר לורד [[ג'ורג' ביירון]].

אליזבט ויז'ה לה ברון רכשה בית בעיירה לובסיין שבקרבת פריז והתגוררה שם עד 1814, כאשר שבה להתגורר בפריז. ב-1835 וב- 1837וב־1837 פרסמה את זכרונותיה שהפכו למסמך בעל חשיבות רבה במה שנוגע לחייהם של אמנים בני תקופתה. היא נפטרה בפריז ב-1842 ונקברה בבית העלמין של לובסיין.