מונרכיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 3:
{{מפנה|מלכות}}
[[קובץ:Monarchies of the world.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול]]
'''מוֹנַרְכְיָה''', '''ממלכה''' או '''מלוכה'''
== מקור המילה ==
ב[[יוונית]]: '''μοναρχειν''' - "שלטון יחיד", μονος (מונוס) - יחיד, αρχειν (ארכיה) - לשלוט. ב[[יוון העתיקה]], משמעותה של מונרכיה הייתה ריכוזו של כל הכוח הפוליטי בידיו של אדם אחד, שליט כל יכול. כיום, משמעות זו מיוחסת לשלטון [[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]] או [[דיקטטורה|דיקטטורי]], והמונח "מונרכיה" קיבל משמעות שונה במקצת. המונח יכול להתייחס לשיטת ממשל שהעומד בראשה טוען ללגיטימיות שאינה מנדט העם, טענה הנעשית לרוב, או לפחות מגובה, על ידי הכרזתו של השליט על עצמו כעל מלך, קיסר, או כל תואר כבוד אחר. לחלופין, המונח מתייחס גם לשיטת ממשל שבהן תפקיד השליט או ראש המדינה מועבר בירושה, דבר המגובה לרוב בטענות השלטון ללגיטימיות אך לא תמיד. עמידה באחד משני תנאים אלו "מזכה", לעיתים, מדינה במעמד של מונרכיה על אף שאינה עומדת בכל התנאים המוזכרים בתחילת הערך.
המונח "מונרכיה" יכול לשמש גם לתיאור [[מדינה]] הדוגלת בשיטת השלטון המונרכית. לעומת זאת, מדינות כאלו מזהות עצמן באופן צר יותר לפי התואר בשימוש על ידי המונרך, לדוגמה: ממלכה, [[אמירות]], [[נסיכות]], [[קיסרות]], סולטנות או [[דוכסות]]. גם הדרך שבה מגדירה המדינה את שיטת הממשל שבה, יכולה להשתנות כתלות בתואר המונרך, ולהיקרא מלוכה למשל.
שורה 62 ⟵ 63:
אי קיומו של מונרך לא בהכרח מעיד על נפילת המונרכיה, ואכן היו מדינות שהחשיבו עצמן כמונרכיות על אף שכלל לא היה מונרך לעמוד בראשן. כך היה המקרה עם [[ספרד]] בין השנים [[1947]]–[[1975]] וגם עם הונגריה בין השנים [[1920]]–[[1944]].
== איחוד מונרכי ==
==מונרכיות ייחודיות==▼
ישנם שלשה דגמי איחוד מונרכיות, שנים מהם מצויים גם במדינות ללא מונרכיה ואחת יחודית למונרכיות.
'''[[פדרציה|פרדציה]]''' ישנם שתי קבוצות של מונרכיות המאוגדות בפרדציה: [[איחוד האמירויות הערביות]] ו[[מלזיה]], אשר בשניהם העומד בראש הפרדציה (באיחוד האמירויות הוא מוכר כ[[נשיא]]<ref>כלומר, איחוד האמירויות [[דה יורה]] אינה מונרכיה.</ref> ובמלזיה הוא מכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong)) נבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המונרכים ([[אמיר]] באיחוד האמירויות ו[[סולטאן|סולטאנים]] - בעיקר - במלזיה) של מונרכיות הפרדציה. באיחוד האמירויות כיהן בתפקיד רק האמיר של [[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]].
בהיסטוריה, וגם בתקופה המודרנית, יש מספר דוגמות למונרכיות החורגות מהדגמים המקובלים או בעלות מאפיינים חדשים ובלתי צפויים.▼
'''מונרכיה כפולה''' מצב הנוצר כשמונרכיה שולטת על איזור המכונה גם כן מונרכיה, כעין [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|הממלכה האוסטרו-הונגרית]].
[[אוניה פרסונלית|'''אוּניה פרסונלית''']] (איחוד אישי) מצב יחודי למונרכיה. כשאדם אחד משמש כמונרך של מספר מדינות עצמאיות שונות. הדבר יכול להוצר כשאדם אחד הוא היורש של שתי ממלכות, כמו [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי]]. איחוד כזה לפרקים מוביל לאיחוד מלא, כמו ב[[אנגליה]] ו[[סקוטלנד]] תחת ממלכת [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|גימס הראשון]]. האפשרות האחרת היא כשמושבות נפרדו בממשלם הפנימי והחיצוני ממדינות האם אבל המונרך נשאר כראש לשתי המדינות, כמו ב[[ממלכות חבר העמים הבריטי]], המכירות במונרך הבריטי כראש המדינה שלהן, אך עם תואר שונה בכל מדינה (למשל מלך/מלכת ג'מייקה).
[[אנדורה]] – מדינה זו היא הנסיכות היחידה בעולם לה שני נסיכים-שותפים, שניהם משמשים כ[[ראש מדינה|ראשי המדינה]]. שני הנסיכים הם ה[[בישוף]] של [[אורז'יי]] {{אנ|Urgell}} ו[[נשיא]] [[צרפת]], כיורש הרוזן מפויקס. זהו מצב ייחודי בו מונרך של מדינה עצמאית נבחר באופן דמוקרטי על ידי אזרחיה של מדינה אחרת.▼
▲==מונרכיות ייחודיות==
▲בהיסטוריה, וגם בתקופה המודרנית, יש מספר דוגמות למונרכיות החורגות מהדגמים המקובלים או בעלות מאפיינים חדשים ובלתי צפויים.
▲[[אנדורה]] – מדינה זו היא הנסיכות היחידה בעולם לה שני נסיכים-שותפים, שניהם משמשים כ[[ראש מדינה|ראשי המדינה]]. שני הנסיכים הם ה[[בישוף]] של [[אורז'יי]] {{אנ|Urgell}} ו[[נשיא]] [[צרפת]], כיורש הרוזן מפויקס. זהו מצב ייחודי בו מונרך של מדינה עצמאית נבחר באופן דמוקרטי על ידי אזרחיה של מדינה אחרת.
[[קריית הוותיקן]] מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]], משמש ה[[אפיפיור]] כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על ידי, ולרוב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "[[קונקלווה]]" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה היא תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחות [[איטליה|איטלקיות]] רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על ידי בני משפחה קרובים, לעיתים אף על ידי בניהם ממש (רשמית תוארו כ-Nepotes, מילולית nephews, אחיין). בדומה למונרכיות אחרות, מקבל האפיפיור את תפקידו לכל ימי חייו.
| |||