יוסף שטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקודה בסוף משפט
עריכה, ויקיזציה
שורה 4:
| תאריך פטירה = 1943
| מקום פטירה = טרבלינקה
| פעילות בולטת = מנהל [[בית החולים צ'יסטה]] בזמן מלחמת העולם השנייה
| ידוע בשל = עבודתו הרפואית בגטו ורשה והשתתפותו כחוקר ראשי במחקר הרעב
}}
 
'''יוסף שטיין''' ([[1904]]–[[1943]]) היה [[רופא]] [[משומד|יהודי מומר]], מנהל בית החולים [[בית החולים צ'יסטה]] ב[[גטו ורשה]]. הוכר בקרב הרופאים בזכות עבודתו בתחום ה[[פתולוגיה]] וה[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] ובזכות השתתפותו ב[[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר הרעב]]. עבודתו המחקרית במיקרו פתולוגיהבמיקרופתולוגיה, בתחום מחלת ה[[טיפואידטיפוס (מחלה)הבהרות|טיפוס]], הייתה ידועה במיוחד בקרב פתולוגים גרמנייםגרמנים.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מרים עופר|שם=חלוק לבן בגטו: מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד ושם - המכון הבין-לאומי לחקר השואה - המרכז לחקר השואה בפולין|שנת הוצאה=2015|עריכה=דורית רוגובוי|שפה=עברית}}</ref> ד״ר שטיין,הוא נספה ב[[טרבלינקה]] בשנת [[1943]] יחד עם אשתו.<ref name=":0" />
דוקטור '''יוסף שטיין''' ([[1904]]–[[1943]]) היה מנהל בית החולים ב[[גטו ורשה]] עד למותו. הוא היה [[משומד|יהודי מומר]], והוכר בקרב הרופאים בזכות עבודתו בתחום ה[[פתולוגיה]].
 
==ביוגרפיה==
וה[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] ובזכות השתתפותו ב[[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר הרעב]]. עבודתו המחקרית במיקרו פתולוגיה, בתחום מחלת ה[[טיפואיד (מחלה)|טיפוס]], הייתה ידועה במיוחד בקרב פתולוגים גרמניים.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מרים עופר|שם=חלוק לבן בגטו: מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד ושם - המכון הבין-לאומי לחקר השואה - המרכז לחקר השואה בפולין|שנת הוצאה=2015|עריכה=דורית רוגובוי|שפה=עברית}}</ref> ד״ר שטיין, נספה ב[[טרבלינקה]] בשנת [[1943]] יחד עם אשתו.<ref name=":0" />
=== ראשית חייו ===
ד"ר שטיין סיים את לימודיו בשנת [[1927]], וכיהן כעוזר הוראה ומרצה ב[[אוניברסיטת ורשה]].
 
לפני המלחמה[[מלחמת העולם השנייה]] שימש שטיין מומחה לאנטומיה פתולוגית ועמד בראש המחלקה לפתולוגיה של בית החולים "רוח הקודש". הוא היה מומחה בתחום ולמרות גילו הצעיר היה בעל תואר [[פריבט-דוצנט|תואר דוצנט]] (דרגה אקדמית שמוענקת בכמה אוניברסיטאות באירופה). שטיין המיר את דתו לנצרות, זאת בשל הגזרות שהוטלו באותה תקופה על היהודים ובכדיוכדי לקדם את הקריירה המדעית שלו. השלטון הפולני רחש לו אמון בשל התנצרותו, הואילועל וכך,כן קיבל תפקיד ניהולי במערכת הבריאות. בתחילת הכיבוש הגרמני, הצהיר ד״ר שטיין שהוא [[פולקסדויטשה]] (כינוי ב[[גרמניה הנאצית]] ובמחשבה ה[[נאציזם|נאצית]] לאנשים ממוצא אתני גרמני, שחי מחוץ לגבולות גרמניה כפי שהוגדרו ב[[הסכם ורסאי]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]).
== לפני מלחמת העולם השנייה ==
ד"ר שטיין סיים את לימודיו בשנת [[1927]], וכיהן כעוזר הוראה ומרצה ב[[אוניברסיטת ורשה]].
 
=== לפניבזמן מלחמת העולם השנייה ===
לפני המלחמה שימש שטיין מומחה לאנטומיה פתולוגית ועמד בראש המחלקה לפתולוגיה של בית החולים "רוח הקודש". הוא היה מומחה בתחום ולמרות גילו הצעיר היה בעל [[פריבט-דוצנט|תואר דוצנט]] (דרגה אקדמית שמוענקת בכמה אוניברסיטאות באירופה). שטיין המיר את דתו לנצרות, זאת בשל הגזרות שהוטלו באותה תקופה על היהודים ובכדי לקדם את הקריירה המדעית שלו. השלטון הפולני רחש לו אמון בשל התנצרותו הואיל וכך, קיבל תפקיד ניהולי במערכת הבריאות. בתחילת הכיבוש הגרמני, הצהיר ד״ר שטיין שהוא [[פולקסדויטשה]] (כינוי ב[[גרמניה הנאצית]] ובמחשבה ה[[נאציזם|נאצית]] לאנשים ממוצא אתני גרמני, שחי מחוץ לגבולות גרמניה כפי שהוגדרו ב[[הסכם ורסאי]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]).
==== רופא בגטו ====
אף על פי שהיה יהודי מומר, הוא נחשב לפי חוקי הגזע כיהודי, ולכן היה עליו לחיות ב[[גטו]]. בתוך הגטו המשיך את עבודתו בתחום הרפואה ומונה לראש [[בית החולים צ'יסטה]] שבגטו ורשה. הואילמאחר והיהשהיה רופא, ענד בנוסף לטלאי הצהוב{{הבהרה|בגטו ורשה ענדו סרטי זרוע}} גם סרט צבעוני, שציין את תפקידו. הסרט הנוסף הבדיל בינו לבין תושבי הגטו, וביטא את מעמדו המועדף ובעל זכויות היתר. הסרטים הכפולים הללו הגנו עליו באופן חלקי מפני הפורענויות שהתרחשו לעיתים קרובות ברחובות הגטו.
 
ד"ר שטיין, שנחשב כרופא מוכר וחשוב,גם התבקש בשנת [[1940]] להעביר סדרת הרצאות בבית הספר לאחיות בגטו. וכך, באמצע חודש מאי [[1941]] נתן את הרצאת הפתיחה בקורסים בנושא ״החיים והמוות״, שעסקו בנושא התברואה.
== בזמן מלחמת העולם השנייה ==
=== רופא בגטו ===
אף על פי שהיה יהודי מומר, הוא נחשב כיהודי, ולכן היה עליו לחיות ב[[גטו]]. בתוך הגטו המשיך את עבודתו בתחום הרפואה ומונה לראש [[בית החולים צ'יסטה]] שבגטו ורשה. הואיל והיה רופא, ענד בנוסף לטלאי הצהוב גם סרט צבעוני, שציין את תפקידו. הסרט הנוסף הבדיל בינו לבין תושבי הגטו, וביטא את מעמדו המועדף ובעל זכויות היתר. הסרטים הכפולים הללו הגנו עליו באופן חלקי מפני הפורענויות שהתרחשו לעיתים קרובות ברחובות הגטו.
 
==== ניהול בית החולים ====
=== עבודתו כמרצה ===
ניהול בית החולים היה כרוך בקשיים רבים, הואיל ובית החולים לא קיבל את התקציב שנדרש מה[[יודנראט]]. לאחר תקופת מה של טיפול מוזנח בבית החולים ועלייה דרמטית בתמותה בשל תנאי התברואה הקשים, כתב שטיין את הדברים הבאים:
ד"ר שטיין, שנחשב כרופא מוכר וחשוב, התבקש בשנת [[1940]] להעביר סדרת הרצאות בבית הספר לאחיות בגטו. וכך, באמצע חודש מאי [[1941]] נתן את הרצאת הפתיחה בקורסים בנושא ״החיים והמוות״, שעסקו בנושא התברואה.
{{ציטוט|בית החולים בצ'יסטה בעצם הפסיק להיות בית חולים. הוא אפילו אינו בית מחסה, כיוון שאדם חולה המחוסר אמצעים של עזרה רפואית אינו מוצא פה בעצם כלום.}}
 
ניהול בית החולים היה כרוך בקשיים רבים, הואיל ובית החולים לא קיבל את התקציב שנדרש מה[[יודנראט]]. לאחר תקופת מה של טיפול מוזנח בבית החולים ועלייה דרמטית בתמותה בשל תנאי התברואה הקשים, כתב ד״ר שטיין את הדברים הבאים: "בית החולים בצ׳יסטה בעצם הפסיק להיות בית חולים. הוא אפילו אינו בית מחסה, כיוון שאדם חולה המחוסר אמצעים של עזרה רפואית אינו מוצא פה בעצם כלום״. במכתבו כותב שטיין על דברים חיוניים לקיומו של כל בית חולים החסרים בצ'יסטה, ביניהםבהם: ניקיון, מצעים, מזרנים ומיטות, אוכל ועובדים. "הוא הוסיף לתאר: {{ציטוטון|הזנת החולים בבית החולים היא פיקציה... הקצבות המזון המגיעות יחד ל 700 קלוריות ביום אינן מסוגלות אפילו לתחזק את הגוף…הגוף... בבית החולים יש מעט מיטות, התוצאה: שני חולים שוכבים במיטה אחת ועוד במחלות מידבקות. הכל, שוב, בגלל מחסור במזומנים"}}. התקציב לא הספיק לתחזוקת בית החולים ולתשלום לעובדיו.
=== ניהול בית החולים ===
ניהול בית החולים היה כרוך בקשיים רבים, הואיל ובית החולים לא קיבל את התקציב שנדרש מה[[יודנראט]]. לאחר תקופת מה של טיפול מוזנח בבית החולים ועלייה דרמטית בתמותה בשל תנאי התברואה הקשים, כתב ד״ר שטיין את הדברים הבאים: "בית החולים בצ׳יסטה בעצם הפסיק להיות בית חולים. הוא אפילו אינו בית מחסה, כיוון שאדם חולה המחוסר אמצעים של עזרה רפואית אינו מוצא פה בעצם כלום״. במכתבו כותב שטיין על דברים חיוניים לקיומו של כל בית חולים החסרים בצ'יסטה, ביניהם: ניקיון, מצעים, מזרנים ומיטות, אוכל ועובדים. "הזנת החולים בבית החולים היא פיקציה... הקצבות המזון המגיעות יחד ל 700 קלוריות ביום אינן מסוגלות אפילו לתחזק את הגוף… בבית החולים יש מעט מיטות, התוצאה: שני חולים שוכבים במיטה אחת ועוד במחלות מידבקות. הכל, שוב, בגלל מחסור במזומנים". התקציב לא הספיק לתחזוקת בית החולים ולתשלום לעובדיו.
 
בתפקידו כמנהל בית החולים, היה עליו להחליט על החלטות קשות וגורליות. לקראת חודש אוגוסט [[1942]], התקבלה הפקודה בבית החולים כי יש לצמצם את צוות העובדים. על שטיין הוטל להעביר באופן קבוע רשימת מפוטרים שיישלחו הם ומשפחותיהם ל[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ו[[מחנה השמדה|השמדה]], ובכך בעצם לחרוץ את גורלם של עובדיו, עמיתיו ומשפחותיהם. שטיין, לא רצה לקבל עליו את האחריות על כך והורה לרופאים שלא גרו בבית החולים לפני הפקודה, לעבור לגור ברחוב אחר ושם הובטח שלא יאונה להם כל רע. אךאולם, פעולה זו לא החזיקה מעמד זמן רב, ובסופו של דבר נאלץ להעביר את הרשימות באופן קבוע לאנשי הס"סה[[אס אס]].
 
לדברי העובדים במקום, שטיין פיטר רופאים לפי שני קריטריונים: ערכו המקצועי של הרופא והשתייכותו הדתית. הדבר גרם למהומות רבות בקרב המפוטרים והעובדים היהודים, שכן הם ידעו כי ליהודים מומרים ישהייתה עדיפות אצל שטיין. עדותובעדותו של ד״ר ולר, אחד הרופאים, צוין: "ההמון ניסה לגזול את הכרטיסים מידיו של דוקטור שטיין". המפוטרים לא הסכימו לעזוב את מבנה בית החולים, שהיה המקום הבטוח האחרון שלהם, ולכן נאלץ שטיין לגרש אותם בכוח בעזרת סטודנטים שהעסיק.
לדברי העובדים במקום, ד״ר שטיין פיטר רופאים לפי 2 קריטריונים:
 
בנוסף לכך, נאלץ שטיין לבצע גם [[סלקציה]] של החולים.: "באותו היום היו החולים עצובים והפחד היה בעיניהם, מתאי הנשים נשמע בכי עמום. בערבו של אותו יום, היה אמור להינתן פסק דין מוות שיימסר על ידי רופאיהם״., כך כתב אחד הרופאים שעבד בבית החולים על אחת ה[[סלקציה|סלקציות]]הסלקציות שהתקיימהשהתקיימו בבית החולים. תפקידו של שטיין היה קשה מנשוא, מצד אחד, היה עליו להמשיך לדאוג לתפקוד בית החולים ומצד שני, הוטל עליו עול מוסרי - להכין רשימות מפוטרים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/רפואה-יהודית-בגטו-נר-בימי-האפלה/|הכותב=מאת מרים עופר|כותרת=כיצד פעלו רופאים ומדענים יהודים בגטאות וכיצד הקריבו עצמם למען אחרים|אתר=טיים אאוט|תאריך=24 אפריל 2014|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-02-21}}</ref> כאשר על יד כל שם של עובד מפוטר נאלץ לסמן אחד מ-2משני הסימנים: (+) סימן מוות, (-) נשאר בבית החולים.
# ערכו המקצועי של הרופא
# השתייכותו הדתית
 
==== השתתפותו במחקר הרעב ====
הדבר גרם למהומות רבות בקרב המפוטרים והעובדים היהודים, שכן הם ידעו כי ליהודים מומרים יש עדיפות אצל שטיין. עדותו של ד״ר ולר, אחד הרופאים: "ההמון ניסה לגזול את הכרטיסים מידיו של דוקטור שטיין". המפוטרים לא הסכימו לעזוב את מבנה בית החולים, שהיה המקום הבטוח האחרון שלהם, ולכן נאלץ שטיין לגרש אותם בכוח בעזרת סטודנטים שהעסיק.
ד"ר יוסף שטיין היה אחד מכ-30 רופאים שלקחו חלק ב[[מחקר הרעב בגטו ורשה]]. הוא עמד בראש הקבוצה שבדקה את השינויים האנטומיים בעקבות מחלת הרעב, על פי ממצאים שנמצאו בנתיחות לאחר המוות. הוא נבחר לעמוד בראש הקבוצה בשל תאריו האקדמיים המכובדים בתחום ה[[פתולוגיה]] האוטונומיתהאנטומית ובשל תפקידו כמנהל [[בית החולים צ'יסטה]].<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/t5wso-04aaA|הכותב=צחי כנען|כותרת=מחקר הרעב- רופאים יהודים עושים את הבלתי ייאמן בגטו ורשה|אתר=יוטיוב|תאריך=23 אפריל 2020}}</ref>
 
בנוסף לכך, נאלץ שטיין לבצע גם סלקציה של החולים. "באותו היום היו החולים עצובים והפחד היה בעיניהם, מתאי הנשים נשמע בכי עמום. בערבו של אותו יום, היה אמור להינתן פסק דין מוות שיימסר על ידי רופאיהם״. כך כתב אחד הרופאים שעבד בבית החולים על אחת ה[[סלקציה|סלקציות]] שהתקיימה בבית החולים. תפקידו של שטיין היה קשה מנשוא, מצד אחד, היה עליו להמשיך לדאוג לתפקוד בית החולים ומצד שני, הוטל עליו עול מוסרי - להכין רשימות מפוטרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/רפואה-יהודית-בגטו-נר-בימי-האפלה/|הכותב=מאת מרים עופר|כותרת=כיצד פעלו רופאים ומדענים יהודים בגטאות וכיצד הקריבו עצמם למען אחרים|אתר=טיים אאוט|תאריך=24 אפריל 2014|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-02-21}}</ref> כאשר על יד כל שם של עובד מפוטר נאלץ לסמן אחד מ-2 הסימנים: (+) סימן מוות, (-) נשאר בבית החולים.
=== השתתפותו במחקר הרעב ===
ד"ר יוסף שטיין היה אחד מכ-30 רופאים שלקחו חלק ב[[מחקר הרעב בגטו ורשה]]. הוא עמד בראש הקבוצה שבדקה את השינויים האנטומיים בעקבות מחלת הרעב, על פי ממצאים שנמצאו בנתיחות לאחר המוות. הוא נבחר לעמוד בראש הקבוצה בשל תאריו האקדמיים המכובדים בתחום ה[[פתולוגיה]] האוטונומית ובשל תפקידו כמנהל [[בית החולים צ'יסטה]].<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/t5wso-04aaA|הכותב=צחי כנען|כותרת=מחקר הרעב- רופאים יהודים עושים את הבלתי ייאמן בגטו ורשה|אתר=יוטיוב|תאריך=23 אפריל 2020}}</ref>
 
=== מותו ===
ד"ר שטיין לא הצליח להתחמק מגזר הדין, ובפברואר [[1943]] נשלח ברכבת ל[[טרבלינקה|מחנהלמחנה ההשמדה [[טרבלינקה]]. על פי עדויות שונות, הוא ניסה לבנות מקום מחבוא לו ולאשתו, אולם, כאשר ניסה להיכנס לאחד הבונקרים נתפס על ידי הגרמנים. ד"ר ישראל רוטבלזם מעיד כי ישב ליד שטיין בקרון הרכבת לטרבלינקה. שטיין נפצע מיריות המשמר האוקראיני ושתת דם ברכבת. הוא ואשתו נספו בתאי הגזים במאי [[1943]].
 
ד"ר שטיין ואשתו נספו בתאי הגזים במאי [[1943]].
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שטיין, יוסף}}
[[קטגוריה:פתולוגים יהודים]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]