ויקיפדיה

ישראל מילייקובסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ Kulystab העביר את הדף ישראל מיליקובסקי לשם ישראל מילייקובסקי: תעתיק
עריכה, ויקיזציה
שורה 1:
{{אישיות
| שם = ישראל מיליקובסקימילייקובסקי
| שם בשפת המקור = Israel Milejkowski
| תאריך לידה = [[17 ביולי]] [[1887]]
שורה 9:
| סיום פעילות = 1943
| בת זוג = בלה סובלסקי
| צאצאים = ינינה מיליקובסקימילייקובסקי
| מספר צאצאים = 1
}}
דוקטור '''ישראל מיליקובסקימילייקובסקי''' (ב[[פולנית]] :'''Israel Milejkowski'''; נולד ב-[[17 ביולי]] [[1887]] ונרצח– ב-[[18 בינואר]] [[1943]]) היה ראש מחלקת הבריאות בגטוב[[גטו ורשה]], ניהל [[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר רפואי אינטנסיבירחב היקף שנערך בנושא מוות מרעב]] וומ[[טיפוס הבהרות|מטיפוס]], "[[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר הרעבטיפוס]]". היה בתפקידו [[רפואת עור|דרמטולוג]] ובנוסף היה פעיל ציוני ידוע.▼
 
▲דוקטור '''ישראל מיליקובסקי''' (ב[[פולנית]] :'''Israel Milejkowski'''; נולד ב-[[17 ביולי]] [[1887]] ונרצח ב-[[18 בינואר]] [[1943]]) היה ראש מחלקת הבריאות בגטו ורשה ניהל מחקר רפואי אינטנסיבי שנערך בנושא מוות מרעב ו[[טיפוס הבהרות|מטיפוס]], "[[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר הרעב]]". היה בתפקידו [[רפואת עור|דרמטולוג]] ובנוסף היה פעיל ציוני ידוע.
 
== חייו ==
מיליקובסקימילייקובסקי נולד ב-[[17 ביולי]] [[1887]] בעיירה קרווו שבמחוז [[אשמיאני|אושמיאנה]] -, אז חלק ממחוז [[וילנה]] בשב[[ליטא]] וכיום חלק מ[[בלארוס]]. בשלב מסוים עברה משפחתו ל[[ורשה|וורשה]], שם רכשו ישראל, אחיו ואחותו השכלה גבוהה (בין היתר, שםושם למד לתואר ברפואה). הוא התחתן עם בלה סובלסקי ונולד לו ילד אחד, ינינה, ב-[[1913]]. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ורשה בשנת [[1914]], הצטרף מיליקובסקיהתגייס לצבא הרוסי כדיושימש לשמש כרופארופא צבאי. הוא הצטרף לצבא הפולני בתום [[מלחמת העולם הראשונה]] לשירות שהשלים בשנת [[1923]]. לאחר מכן החל לעבוד כרופא במחלקה ל[[רפואת עור|דרמטולוגיה]] ו[[ראולוגיה|ריאולוגיה]] בבית החולים היהודי בורשהבוורשה ובשנות ה-20 של המאה ה-20 והקיםהקים ארגון רופאים יהודים ב[[פולין]],. היא הוקמה בשנות העשרים של המאה העשרים מיליקובסקימילייקובסקי הפך במהרה לחבר פעיל בארגון- היהוהיה אפילואף אחד ממנהיגיו בשנות השלושים. לאורך השנים פרסם מילייקובסקי מאמרים בעיתונות הציונית והמקצועית, כל העת שימש כרופא ופעיל ציבור. ד"ר מיליקובסקי ביקר בארץ ישראל באפריל [[1936]] בקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים. בסיור בישראל הגיעו הרופאים ליישוב יסוד המעלה שבצפון, שם התארחו אצל רופא היישוב. מערך הערכים המוסרי-רפואי של הרופא המקומי התאים לערכיו של מיליקובסקי עצמו. לאחר שיחה עם רופא היישוב ד"ר מיליקובסקי הרגיש מחויבות לקהילתו שבפולין. ייתכן שזה היה אינדיקציה לתפקידו העתידי כקצין רפואה ותברואה ראשי בגטו ורשה. כאיש ציבור, מיליקובסקי הרגיש מחויב לחזור לעמו. כשהגיע מיליקובסקי לארץ ישראל, האדמה הפולנית כבר בערה מתחת לרגלי היהודים. מצבם של הרופאים היהודים הלך והידרדר. מיליקובסקי חזר לפולין והמשיך בעבודתו הציבורית. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה, כל תושביה היהודים של ורשה נאלצו להיכנס לגטו בו מילייקובסקי היה חבר בולט ביודנראט: ראש מחלקת הרפואה של הגטו.<ref>{{צ-ספר|שם=Jewish Medicine and Healthcare in Central Eastern Europe: Shared Identities, Entangled Histories|קישור=https://books.google.co.il/books?id=mlNuDwAAQBAJ&pg=PA1&dq=Jewish+Medicine+and+Healthcare+in+Central+Eastern+Europe&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjHxKvHy__tAhX0RBUIHeRXBdAQ6AEwAHoECAMQAg#v=onepage&q=Milejkowski&f=false|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2018-09-12|ISBN=978-3-319-92480-9|מחבר=Marcin Moskalewicz, Ute Caumanns, Fritz Dross|שפה=en}}</ref>
 
לאורך השנים פרסם מילייקובסקי מאמרים בעיתונות הציונית והמקצועית, וכל העת שימש כרופא ופעיל ציבור. הוא ביקר בארץ ישראל באפריל [[1936]] בקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים. בסיור בארץ ישראל הגיעו הרופאים ליישוב [[יסוד המעלה]], שם התארחו אצל רופא היישוב. מערך הערכים המוסרי-רפואי של הרופא המקומי התאים לערכיו של מילייקובסקי עצמו. לאחר שיחה עם רופא היישוב הרגיש מילייקובסקי מחויבות לקהילתו שבפולין. ייתכן שהייתה זו אינדיקציה לתפקידו העתידי כקצין רפואה ותברואה ראשי בגטו ורשה. כשהגיע מילייקובסקי לארץ ישראל מצבם של הרופאים היהודים בפולין כבר הלך והידרדר. מילייקובסקי חזר לפולין והמשיך בעבודתו הציבורית.
== תפקידיו וחייו בגטו ==▼
מיליקובסקי היה בעל ניסיון רב כרופא וכפעיל ציבור. הוא סיים את לימודיו ב-[[1914]] כדרמטולוג ועבד בתפקיד זה ב[[גטו ורשה]]. לצד זה שימש כיו"ר ארגון הרופאים היהודים בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. יתרה מזאת בגטו הייתה מועצה אשר ניסתה לדאוג לכל צורכי האוכלוסייה היהודית ([[יודנראט|היודנראט]]) ,חברי המועצה היו ממחלקת בתי החולים בראשות היועץ אדוארד קוברינר, האגף להגנה חברתית בראשות ד"ר גוסטב ויליקובסקי, אגף הבריאות בראשותו של מיליקובסקי ואגף האספקה ​​בראשות אברהם גפנר ושמואל וינטר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://accounts.google.com/ServiceLogin?service=mail&passive=true&rm=false&continue=https://mail.google.com/mail/?ui%3D2%26ik%3De79abb11e8%26attid%3D0.1%26permmsgid%3Dmsg-f:1686982412991473453%26th%3D17695d910cb0272d%26view%3Datt%26disp%3Dsafe%26realattid%3D17695d7c134a5fe70ea1&scc=1&ltmpl=default&ltmplcache=2&emr=1&osid=1#|כותרת=Gmail|אתר=accounts.google.com|תאריך_וידוא=2021-02-21}}</ref>
 
▲=== תפקידיו וחייו בגטו ===
כבר ב-[[18 בספטמבר]] [[1939]], עוד לפני הקמת היודנראטה[[יודנראט]] ומשרדומחלקת הבריאות, בעוד שהבעיות הרפואיות החמירו ומספר הפצועים והמתים היה גבוה, התכנסה ועדה אזרחית יהודית התכנסה לטפל בבעיות הבוערות. באותה פגישה הוחלט כי מיליקובסקימילייקובסקי, יהיה אחראי על ריכוז הסיוע הרפואי במהלך המצור. כמו כן הוצהר על כוונה להקים, בחסות הקהילה, בית חולים ובו מאה מיטות, ולספק לו חומרי חבישה ותרופות. בינוארמילייקובסקי שנתהיה חבר בולט ביודנראט, ובינואר [[1940]], כאשר הוקמה מחלקת הבריאות היהודית במסגרת היודנראט, מיליקובסקי היה מילייקובסקי צריך להקים רשות שתהיה לה כל הסמכויות העירוניות בתחום הבריאות.  הוא כיהן כראש מחלקת הבריאות.<ref>{{צ-ספר|שם=Jewish Medicine and Healthcare in Central Eastern Europe: Shared Identities, Entangled Histories|קישור=https://books.google.co.il/books?id=mlNuDwAAQBAJ&pg=PA1&dq=Jewish+Medicine+and+Healthcare+in+Central+Eastern+Europe&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjHxKvHy__tAhX0RBUIHeRXBdAQ6AEwAHoECAMQAg#v=onepage&q=Milejkowski&f=false|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2018-09-12|ISBN=978-3-319-92480-9|מחבר=Marcin Moskalewicz, Ute Caumanns, Fritz Dross|שפה=en}}</ref>
ויחד עמו כיהנו חברים נוספים: אדוארד קוברינר, ד"ר גוסטב ויליקובסקי שעמד בראש האגף להגנה חברתית, ואברהם גפנר ושמואל וינטר, שניהלו את אגף האספקה.
 
בתקופתבמסגרת הכיבוש הגרמני ניהל מיליקובסקי אתניהול מחלקת הבריאות בגטו והיה אחראי לכל המערך הרפואי. במסגרת זו הוא אף יזם את המחקר המדעי המחתרתי על הרעב והיה הרוח החיה שעמדה מאחוריו. הוא אפשר לקבוצת מדענים ורופאים בגטו לארגן בסודיות [[בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה|בית ספר לרפואה]] ותמך בקיומן של הרצאות והשתלמויות לרופאים שנעשו בסתר<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/רפואה-יהודית-בגטו-נר-בימי-האפלה/|הכותב=מאת מרים עופר|כותרת=כיצד פעלו רופאים ומדענים יהודים בגטאות וכיצד הקריבו עצמם למען אחרים|אתר=טיים אאוט|תאריך=2014-04-24|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-02-21}}</ref>. במבוא ל[[מחקר הרעב בגטו ורשה|מחקר הרעב]] שנערך בגטו ד"ר מיליקובסקימילייקובסקי כתב: "…מעולם
{{ציטוט|...מעולם לא נתפסתי לרגשות זעם שכאלה כמו ברגע זה, בבואי לכתוב את הפתיחה לקובץ זה…זה אני נוטל את העט לידי, והמוות הוא הצופה אליי מכל צד ועבר…ועבר. העבודה המוגשת כאן אינה גמורה. היא הופסקה פתאום ב-[[22 ביולי]] [[1942]]…. זהו היום הראשון של…של הגירוש…הגירוש, של רצח המוני…המוני, פעולה שאין כדוגמתה בדברי ימי העולם…העולם. העבודה של הסידור השיטתי והעריכה של העובדות שנצברו ותוצאות החקירות נעשו באחד הבניינים של בית הקברות היהודי…היהודי. אפשר להגדיר את הרעב כתופעה בחיי היהודים. אומות העולם – אין אתה מוצא בהםבהן "רעב" למדע, לעבודה, ואפילו לחיים בדומה לזה של העם היהודי…היהודי. בכאןכאן אולי יש לבקש את מוצא הגורם הפתוגני לאנטישמיות…לאנטישמיות. ברם, הנושא של עבודתנו הוא הרעב היומיומי…היומיומי, הרעב במובן הפיזי. מנקודת מבט זו הרי אנחנו, היהודים, נמצאים מחוץ לגדר ההתחרות…ההתחרות, ולכבוד יראה לנו לגלגל נושא כללי זה בבעיה מדעית כדי להשביע את רעבוננו למדע ולדעת…ולדעת. אם לדון מבחינה היסטורית הרי זוהי באמת 'סימפוניה בלתי גמורה' של רופאים יהודיים משנת 1942…1942."<ref name=":0" />
 
במחקר לקחו חלק כ-30 רופאים יהודים בתקופת [[השואה]], בהובלתו של ראש השירות הרפואי בגטו, ישראל מיליקובסקי, והוא נחשב למחקר המקיף ביותר שנערך אי פעם בנושא השלכותיו של הרעב האנושי. המחקר החל בפברואר [[1942]] ונמשך כחמישה חודשים. כאשר ההקצאה היומית בגטו הייתה 180 קלוריות, מיליקובסקי, הבין מילייקובסקי שכדי לשרוד את הרעב צריך לחקור אותו. יחד עם מאות רופאים יהודים, ביניהם המובילים בתחומם באירופה, הקים מילייקובסקי שתי מערכות – אחת גלויה שתפקידה לטפל בחולים בגטו, והשנייה מערכת רפואית סודית, מחתרתית. כ-800 רופאים ורופאות, מדענים וכו' לקחו חלק באותו מחקר מחתרתי שעמד בראשו מיליקובסקימילייקובסקי מחקר זה התמקד ב[[פתולוגיה|פתולוגיית]] הרעב ומנגנון הרעב של גוף האדם. למיליקובסקילמילייקובסקי לא היו אשליות לגבי הגטו. זו הייתה קללה עבורו שבה היהודים נאלצו להפוך לחיות ראווה שמנסות לשרוד. בשנת 1942, כשהגרמנים החלו לפנות את גטו ורשה, הבין ד"ר מיליקובסקי הביןמילייקובסקי שהוא חייב לסיים את המחקר. בינואר 43'1943 הוא נעצר על ידי הגרמנים ובכך הגיע סופו של המחקר האינטנסיביהנרחב שערך - מחקר הרעב.<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Who Will Write Our History?: Rediscovering a Hidden Archive from the Warsaw Ghetto|קישור=https://books.google.co.il/books?id=5E1QCYow9YsC&pg=PA238&dq=Israel+Milejkowski&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiow4bBhO7tAhUKHxoKHU6sDC0Q6AEwAXoECA|מו"ל=Knopf Doubleday Publishing Group|שנת הוצאה=2011-05-18|ISBN=978-0-307-79375-1|מחבר=Samuel D. Kassow|שפה=en}}</ref>▼
== תפקידו במחקר הרעב ==
▲במחקר לקחו חלק כ-30 רופאים יהודים בתקופת [[השואה]], בהובלתו של ראש השירות הרפואי בגטו, ישראל מיליקובסקי, והוא נחשב למחקר המקיף ביותר שנערך אי פעם בנושא השלכותיו של הרעב האנושי. המחקר החל בפברואר [[1942]] ונמשך כחמישה חודשים. כאשר ההקצאה היומית בגטו הייתה 180 קלוריות, מיליקובסקי, הבין שכדי לשרוד את הרעב צריך לחקור אותו. יחד עם מאות רופאים יהודים, ביניהם המובילים בתחומם באירופה, הקים מילייקובסקי שתי מערכות – אחת גלויה שתפקידה לטפל בחולים בגטו, והשנייה מערכת רפואית סודית, מחתרתית. כ-800 רופאים ורופאות, מדענים וכו' לקחו חלק באותו מחקר מחתרתי שעמד בראשו מיליקובסקי מחקר זה התמקד ב[[פתולוגיה|פתולוגיית]] הרעב ומנגנון הרעב של גוף האדם. למיליקובסקי לא היו אשליות לגבי הגטו. זו הייתה קללה עבורו שבה היהודים נאלצו להפוך לחיות ראווה שמנסות לשרוד. בשנת 1942 כשהגרמנים החלו לפנות את גטו ורשה, ד"ר מיליקובסקי הבין שהוא חייב לסיים את המחקר. בינואר 43' הוא נעצר על ידי הגרמנים ובכך הגיע סופו של המחקר האינטנסיבי שערך - מחקר הרעב.<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Who Will Write Our History?: Rediscovering a Hidden Archive from the Warsaw Ghetto|קישור=https://books.google.co.il/books?id=5E1QCYow9YsC&pg=PA238&dq=Israel+Milejkowski&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiow4bBhO7tAhUKHxoKHU6sDC0Q6AEwAXoECA|מו"ל=Knopf Doubleday Publishing Group|שנת הוצאה=2011-05-18|ISBN=978-0-307-79375-1|מחבר=Samuel D. Kassow|שפה=en}}</ref>
 
=== מותו ===
בשנת [[1942]] הגרמנים התחילו את האקציה ב[[גטו ורשה]] ואלפים נשלחו מדי שבוע אל מותם ב[[טרבלינקה]]. לאחר מכן ד"ר מיליקובסקי הבין שהוא חייב לסיים את המחקר שניהל. בינואר 43' הוא1943 נעצר על ידי הגרמנים ונשלח לטרבלינקה. חלק מהרופאים שעבדו יחד איתו על המחקר נשלחו קודם לכן ונרצחו, אחרים בחרו להתאבד במקום<ref name=":1" />.לפי עדויות שונות, מיליקובסקימילייקובסקי עצמו מעולם לא הגיע לטרבלינקה הוא בחר להתאבד ברכבת שהובילה אותו ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]]. מיליקובסקילמילייקובסקי הייתה מטרה צנועה: "להראות לעולם, אחרי המלחמה, שהעסקאות האיומות האלה לא שברו אותנו." כאשר הגרמנים העמידו אותו בתור לרכבת המוות ב־[[18 בינואר]] [[1941]], מיליקובסקימילייקובסקי צעק: "רוצחים! דמנו ייפול על ראשכם! " . הוא נספה בשנת [[1943]], סיבתוסיבת המוות שלו שנויה במחלוקת אם כי: לא ברור אם נספה בגטו או בדרך למחנה ההשמדה טרבלינקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.infocenters.co.il/gfh/notebook_ext.asp?book=118384&lang=heb|כותרת=IDEA - ALM : ד"ר ישראל מילייקובסקי, רופא ופעיל ציבור יהודי בוורשה|אתר=www.infocenters.co.il|תאריך_וידוא=2021-02-21}}</ref>
 
== הערות שוליים ==
שורה 36:
== קישורים חיצוניים ==
[https://timeout.co.il/רפואה-יהודית-בגטו-נר-בימי-האפלה/ כתבה בנושא כיצד פעלו רופאים ומדענים יהודים בגטאות וכיצד הקריבו עצמם למען אחרים.]
{{ערך יתום}}
 
{{מיון רגיל:מיליקובסקימילייקובסקי, ישראל}}
[[קטגוריה:נספי השואה]]
[[קטגוריה:רופאים פולנים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_מילייקובסקי"