פרספונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריות שהדף נוסף אליהן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תיקון כיווניות להערת שוליים, הלבשת קישורים
שורה 2:
[[קובץ:Hades e Perséfone.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[האדס]] ופרספונה, תבליט מ[[יוון העתיקה]].]]
[[קובץ:Throning goddess (Persephone) 480-460 BC (Sk 1761) 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פרספונה, פסל משנת 460 לפנה"ס לערך, מ[[איטליה]]. מוצג כיום ב[[מוזיאון פרגמון]] ב[[ברלין]].]]
'''פרספונה''' (ב[[יוונית]]: '''Περσεφόνη''' - מחריבת האור) הייתה מלכת העולם התחתון ואשתו של [[האדס]], אל השאול, ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]. פרספונה היא בתה של [[דמטר]], אלת ה[[תבואה]] וה[[רבייה|פריון]]. בקרב [[רומא העתיקה|הרומאים]] היא נודעה כ"פרוסרפינה".
 
[[הסיודוס]], בספרו "תיאוגוניה", מספר שאביה של פרספונה הוא [[זאוס]], ראש האלים.
 
==מיתוסים נוספים==
 
=== המיתוס העיקרי - פרספונה והאדס ===
המיתוס הזה הוא העיקרי שבמיתוסים הקשורים לפרספונה, וגם לאימה דמטר ולבן זוגה-דודה האדס. ההשפעה העיקרית של המיתוס הזה מסבירה את עונות השנה ואת הסדר שלהם.
 
פרספונה, שהייתה נערה יפה ביותר והכול אהבוה, לא חיה על הר ה[[אולימפוס]] כמו הוריה, אלא העבירה את ימיה על פני האדמה, קוטפת פרחים ונוטעת צמחים יחד עם חברותיה. אולם האדס חמד אותה לעצמו, והחליט לחטוף אותה ולהביאה לממלכתו אשר מתחת לאדמה. יום אחד, בשעה שפרספונה טיילה כהרגלה על פני האדמה, האדס מימש את תוכניתו: הוא פרץ רכוב על מרכבתו מבקע באדמה, תפס את הנערה ההמומה, ולקח אותה איתו לשאול תחתיות. אף אחד, פרט לזאוס ול[[הליוס]], [[השמש]] הרואה הכול, לא הבחין במאורע.
 
לאחר שנעלמה פרספונה, לא ידעה אמה, [[דמטר]], את נפשה מצער: היא קיללה את חברותיה של בתה, שלא הצליחו למנוע את החטיפה, והפכה אותן ל[[סירנה|סירנות]] - ציפורים בעלות ראש אישה. היא שקעה בגעגועים לבתה והזניחה את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה.
 
בסופו של דבר נאלץ זאוס לפעול על מנת למנוע את האסון הממשמש ובא: הוא שלח את [[הרמס]], שליח האלים, להאדס כדי שישיב את פרספונה לאמה. האדס אמנם החזיר את פרספונה, אך בטרם הלכה נתן לה לאכול מספר גרעיני [[רימון (פרי)|רימון]]. גרעינים בודדים אלו היו פירות השאול ובשל אכילתם נאלצה פרספונה לשוב לשאול מספר חודשים (כול פעם לפי כמות הגרעינים) מדי שנה בשנה. אולם, בשאר חודשי השנה הותר לה לשוב לאולימפוס, ולבלות יחד עם אמה ועם יתר האלים. בזמן שהותה של פרספונה מתחת לאדמה הייתה אמה מתעטפת עצב וגוזרת כיליון על האדמה, ודמעותיה יורדות על הארץ, שהן בעצם הגשם. אך מששבה פרספונה לאמה, היא הייתה מתנערת מעיצבונה ומאפשרת לתבואה לפרוח ולהבשיל.
 
לכן, על פי המיתוס, מגיעים מדי שנה חודשי ה[[חורף]] [[סתיו|והסתיו]] בהם האדמה הופכת קשה ואינה נותנת פרי, אך לאחריהם מגיעים חודשי ה[[אביב]] וה[[קיץ]], בהם פרספונה שבה מן השאול, ודמטר שוב מפרה את האדמה.
 
====מקורותיו של המיתוס====
מיתוס זה, המתאר את חטיפתה של פרספונה על ידי [[האדס]], הוא הסיפור הידוע ביותר הקשור בדמותה של פרספונה, ולא בכדי: סיפור זה טומן בחובו עוצמות רגשיות אדירות. הדמויות הארכיטיפיות המופיעות בו - הנערה החפה מפשע, האוהב החוטא, האם הקודרת - מצליחות לרגש את לב השומע והקורא, ותוך כדי כך גם למתוח את משמעות הסיפור מעבר לפרשנותו המידית: הסיפור הופך לפרדיגמה ולמופת למיתוס.
 
מיתוס זה איננו כה פשוט כפי שהוא נראה בתחילה, וזאת בשל דמותה כפולת הפנים של פרספונה. מצד אחד, מדובר בנערה תמימה שנחטפה על לא עוול בכפה אל ממלכת השאול ואף נאלצת לחזור לשם מדי שנה בשנה בגלל ערמומיותו של חוטפה, אך מצד שני, פרספונה היא גם מלכת השאול הקרה והלא רחמנית, שהיוונים הקדמונים העדיפו לא להגות את שמה (הם כינו אותה, לחלופין, "העלמה" או "הבת"). לא פלא, אפוא, שסיפורה האישי של פרספונה הפך לחלק מפולחני המסתורין ה[[אלאוסיס|אֱלֶוּסִיִים]] [{{קישור כללי|כותרת=Eleusinian mysteries|כתובת=https://web.archive.org/web/20050830154451/http://www.pantheon.org/articles/e/eleusinian_mysteries.html]|תאריך=2005-08-30|תאריך_וידוא=2021-04-13|אתר=web.archive.org}}.
 
המיתוס יכול להיות גם מפורש כאלגוריה לטקסי ה[[חתונה]] ב[[יוון העתיקה]]: היוונים הקדמונים חשו שנישואין הם למעשה מעין חטיפה של הכלה ממשפחתה על ידי החתן, ולכן מיתוס זה בא להסביר את מקורם של טקסי הנישואין. בנוסף, למיתוס זה יש גם פרשנות [[אטיולוגיה|אטיולוגית]] ברורה: הוא מבהיר את מהותם של חילופי ה[[עונות השנה|עונות]] בטבע. מקור נוסף הוא המסורת הנוראה שהייתה קיימת בתרבויות עתיקות של העלאת ילדים לקורבן. מסורת שהצמיחה סיפורים על צעירים וצעירות, שכביכול עברו לעולם הבא, אולם הם שבים אלינו בצורת פרחי האביב. הסבר זה אף ניתן לגבי סיפורו של [[אדוניס]].
שורה 30 ⟵ 29:
 
===פרספונה ואדוניס===
פרספונה מופיעה גם בסיפורו של [[אדוניס]], בן הלוויה יפה התואר של [[אפרודיטה]], אלת האהבה. כאשר נולד אדוניס, אפרודיטה כה נפעמה מיופיו של הוולד, שהיא החליטה לקחת אותו תחת חסותה ולדאוג לכל מחסורו. היא הפקידה אותו בידיה של פרספונה, אך גם פרספונה בעצמה השתוממה מיופיו של אדוניס, והיא סירבה להחזירו לאפוטרופסות של אפרודיטה. הוויכוח בין שתי האלות יושב לבסוף על ידי זאוס (ועל פי מקורות אחרים, על ידי ה[[מוזה]] [[קאליופה]]), שפסק ששליש שנה יבלה אדוניס עם אפרודיטה, שליש שנה עם פרספונה, ובשליש הנותר הוא יבלה עם מי שהוא ימצא לנכון. אדוניס, למגינת לבה של פרספונה, תמיד בחר לבלות עם אפרודיטה את השליש "החופשי" שלו, כיוון שאפרודיטה שפעה חום ומיניות ואילו פרספונה הייתה מלכת השאול הקרה.
 
===הנימפה מינטה===
שורה 36 ⟵ 35:
 
===במיתולגיה האורפית===
על פי סיפורי ה[[אורפיזם]], דמטר ילדה אותה לאחר ששכבה עם זאוס. לאחר מכן, כשגדלה פרספונה, שכב זאוס גם איתה וממעשה זה נולד [[זרגאוס]], ייצוגו הקדום של [[דיוניסוס]]{{הערה|[http://www.theoi.com/Georgikos/Zagreus.html THEOI GREEK MYTHOLOGY]|כיוון=שמאל}}.
 
==קישורים חיצוניים==