יום העצמאות – הבדלי גרסאות

שאלת קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ה[[הלכה]] חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ה[[תפילת הלל|הלל]] ביום זה ואמירת ברכותיו, על האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת [[שהחיינו]] ביום זה, על אמירת ברכת [[שעשה ניסים]] ואמירת תפילת [[על הניסים]]{{הערה|הרב [[עזרא ציון מלמד]], בספרו '''פרקי מנהג והלכה''', ([[ה'תשי"ד]]) הציע לומר "על הניסים" בתפילה, ואף חיבר לשם כך נוסח מיוחד; ראו {{ויקיטקסט|משתמש:שילוני#"על הניסים" ליום עצמאותנו|כאן}}}} ביום זה, על ה[[קריאה בתורה]] ועל קריאה ב[[הפטרה]] ביום זה, על דחיית [[צום]] ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן [[ספירת העומר]] במהלכה נוהגים בימינו{{הערה|בעבר ובזמן שבית המקדש היה קיים היו ימי ספירת העומר ימים של שמחה}} [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|מנהגי אבלות שונים]], ולפעמים חלה בו אחת מ[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]]. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור ה[[דתי-לאומי]]. בהתאם לכך, בקרב הציבור הדתי לאומי, ביום העצמאות נהוג שלא חלים מנהגי האבלות של ספירת העומר.