נו דין דיים – הבדלי גרסאות

נקודת המפנה במשבר חלה ב[[יוני]], כאשר נזיר בודהיסטי בשם [[טיץ' קואנג דוק]], [[הצתה עצמית|הצית את עצמו]] במרכזו של צומת סואן בסייגון, במחאה על מדיניותו של דיים. תמונות שצולמו באירוע זה הופצו ברחבי העולם ועבור אנשים רבים הם ייצגו את כישלון משטרו של דיים. בעקבותיו של דוק הלכו נזירים נוספים והציתו את עצמם ובהדרגה החלה ארצות הברית להיות מתוסכלת מתדמית הבלתי פופולרית של המנהיגים הן בוייטנאם והן בארצות הברית. דיים עשה שימוש בטיעון אנטי-קומוניסטי שנוי במחלוקת, וזיהה את המתנגדים כקומוניסטים. כשההפגנות נגד משטרו של דיים המשיכו במשך כל הקיץ, ניהלו באוגוסט הכוחות המיוחדים שהיו נאמנים לאחיו של דיים, נו, פשיטות על פגודת שא לאוי בסייגון. פגודות הושחתו, נזירים הוכו ושרידיו השרופים של טיץ' קואנג דוק, שכללו את ליבו שלא התכלה בשריפה ונחשב כשריד קדוש, הוחרמו.

 

 

גיסתו של דיים, מאדאם נו, שהייתה למעשה הגברת הראשונה של דרום וייטנאם, עקב רווקותו של דיים, החמירה את המצב כאשר היא התייחסה בלעג למעשי ההתאבדות. כבודהיסטית שהמירה את דתה לקתוליות, היא התייחסה למעשי ההתאבדות כאל [[ברביקיו]], בציינה ש"אם הבודהיסטים ירצו לערוך ברביקיו נוסף, אשמח לספק להם את הדלק". הפשיטות על הפגודות עוררו אי שקט ציבורי בסייגון. סטודנטים באוניברסיטת סייגון החרימו את השיעורים והשתתפו במהומות, מה שהוביל למעצרים נרחבים ולסגירת האוניברסיטה. מצב זה נשנה באוניברסיטת הואה. כאשר הצטרפו להפגנות גם תלמידי תיכון, בוצעו מעצרים גם בקרבם. מעל אלף תלמידים מבית הספר התיכון הראשי של סייגון, רובם ילדיהם של פקידי ממשלה, נשלחו למחנות לחינוך מחדש, כולל, על פי הדיווח, ילדים בני חמש, באשמת צביעת כתובות [[גרפיטי]] בגנות הממשלה. שר החוץ בממשלתו של דיים, וו ואן מאו, התפטר וכאות מחאה גילח את שיער ראשו כמו נזיר.