הבדלים בין גרסאות בדף "נו דין דיים"

הוסרו 2 בתים ,  לפני חודשיים
מ
ביולי [[1963]], עם החמרתו של המשבר הבודהיסטי, החלו הלאומנים הלא-קומוניסטים ואנשי הצבא בהכנות להפיכה. בוי דיים, לימים שגריר דרום וייטנאם בארצות הברית, דיווח בזיכרונותיו שגנרל לי ואן קים ביקש את עזרתו בהבנה מה כוונתה של ארצות הברית לעשות בנוגע לממשלת דיים. לדיים היו קשרים הן בשגרירות ארצות הברית בסייגון והן עם עיתונאים בכירים בדרום וייטנאם, כמו [[דייוויד הלברשטם]] מ[[הניו יורק טיימס]], ניל שיהאן מ-UPI ו[[מלקולם בראון]] מ-[[Associated Press]]. ב-[[20 באוגוסט]] 1963, פשטו כוחות הביטחון בפיקודו של נו, אחיו של דיים, על פגודת שאל לאוי בסייגון. הם בחרו ללבוש מדי צבא במהלך הפשיטה כדי שהיא תראה כפעולה שהצבא עומד מאחוריה. כוחותיו של נו עצרו מעל 400 נזירים שישבו ברגליים משוכלות לפני פסל של בודהה. במקביל נעצרו אלפי נזירים בכל רחבי המדינה.
 
הנרי קאבוטקבוט לודג' הבן, שגריר ארצות הברית בסייגון, סירב להיפגש עם דיים. בשומעו שמתוכננת הפיכה של הגנרלים של [[צבא דרום וייטנאם]] בהנהגת גנרל דון ואן מין ובתמיכת ה-CIA, העביר לודג' מסר סודי לגנרלים שארצות הברית לא תתערב. איש ה-CIA, לוסיין קונין, היה איש הקשר בין השגרירות לבין הגנרלים שהונהגו על ידי דראן ואן דון. קונין העביר לקבוצת הגנרלים סכום של 42,000 דולר כדי שיבצעו את ההפיכה וצירף הבטחה שכוחות ארצות הברית לא ינסו להגן על דיים.
 
ההוראות שבסופו של דבר הובילו למותם של דיים ושל אחיו, יצאו על ידי ו' אברל הארימן ובוצעו בסיועו של לודג'. כמי ששירת קודם לכן כ[[מושל (ארצות הברית)|מושל]] [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], כ[[מזכיר המסחר של ארצות הברית]] וכשגריר ארצות הברית ב[[מוסקבה]] וב[[לונדון]], היה הארימן בעיצומה של קריירה פוליטית. ב-[[1960]] מינה אותו [[הנשיא הנבחר של ארצות הברית|הנשיא הנבחר]] [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] להיות שגריר בכיר ובמסגרת תפקיד זה הוטל עליו לפעול "עם כל האמון שרוחש לו הנשיא ועם הידע האינטימי על כל ההיבטים של מדיניות ארצות הברית". ב-[[1963]], ניהל הארימן למעשה את וייטנאם "מבלי להיוועץ כלל בנשיא או בתובע הכללי".