שעתוק (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות
שורה 7:
==מנגנוני שעתוק==
ישנן מנגנונים רבים הגורמים לשעתוק. ביניהם ניתן למנות את:
 
;[[ירושה]] : הצורה הישירה והברורה ביותר של מנגנון לשעתוק ריבודי, בו דור אחד מעביר את הנכסים שצבר לדור הבא.
=== ירושה ===
;[[הון תרבותי]] : הון תרבותי הוא אוסף כל הנכסים בעלי המשמעות התרבותית שאדם צבר, כמו תעודות אקדמאיות. מכיוון שניתן להמיר הון כלכלי להון תרבותי, אלו הנמצאים במעמד כלכלי גבוה יהיו בעלי הון תרבותי רב, ואף יוכלו להעניק הון תרבותי לילדיהם, שבתורם יוכלו להמירו חזרה להון כלכלי.
{{הפניה לערך מורחב|ירושה}}
;[[הון חברתי]] : הון חברתי הוא מכלול הקשרים החברתיים של אדם. קשרים אלה הוא יכול לנצל לצורך השגת הטבות - יחס מועדף בעבודה וכדומה. מכיוון ש[[מעמד חברתי|מעמדות חברתיים]] הם בדרך כלל גם [[קבוצת סטטוס|קבוצות סטטוס]], ומכיוון שאדם רוכש הרבה מההון החברתי שלו דרך הוריו, ההון החברתי של בן להורים מהמעמד הגבוה נותן לו סיכויים גבוהים הרבה יותר להשתלב גם הוא במעמד זה.
;[[ירושה]] : הצורה הישירה והברורה ביותר של מנגנון לשעתוק ריבודי, בו דור אחד מעביר את הנכסים שצבר לדור הבא.
;[[הביטוס]] : מונח שטבע ה[[סוציולוג]] [[פייר בורדייה]]. זוהי מערכת מתוחכמת יותר לשעתוק, הפועלת באופן סמוי.
 
:כל אדם צובר במהלך חייו אוסף של מנהגים והרגלים - ובהם האופן בו הוא משתמש בשפה, המראה החיצוני שלו ועוד. המערכות המנחילות לאדם הביטוס מסוים הן מערכות ה[[סוציאליזציה]] - המשפחה, בית הספר ועוד. כתוצאה מכך, האדם רוכש את ההביטוס של הוריו.
=== הון תרבותי ===
:ההביטוס קובע במידה רבה את סיכויי הצלחתו של אדם בחברה המודרנית, החל מתוצאות של [[ראיון עבודה|ראיונות עבודה]], ועד להצלחתו במבחני מיון, כמו [[המבחן הפסיכומטרי]]. לבני האדם יש נטייה, גם אם לא מודעת, להעדיף תמיד את בעלי ההביטוס הדומה לשלהם ולכן למי שהתחנך בבית מהמעמד הגבוה יהיה יתרון בהשגת עבודה מועדפת.
{{הפניה לערך מורחב|הון תרבותי}}
:דוגמה אחת להשפעת ההביטוס ניתן לראות בסרט הקולנוע "נערה עובדת", שבו הגיבורה מאמצת לעצמה מבטא דומה לזה של המנהלת שלה, כחלק מניסיונה להתקדם בסולם הדרגות המקצועי.
;[[הון תרבותי]] : הון תרבותי הוא אוסף כל הנכסים בעלי המשמעות התרבותית שאדם צבר, כמו תעודות אקדמאיות. מכיוון שניתן להמיר הון כלכלי להון תרבותי, אלו הנמצאים במעמד כלכלי גבוה יהיו בעלי הון תרבותי רב, ואף יוכלו להעניק הון תרבותי לילדיהם, שבתורם יוכלו להמירו חזרה להון כלכלי.
;יצירה : ניתן למעשה לראות ביצירות מתחומים שונים ומגוונים שעתוק. דוגמאות בולטות לכך הן יצירות ספרותיות, שניתן להגדירן כמבוססות על איזו שהיא מורשת תרבותית הכוללת רכיבים כמו שפה, דימויים משותפים, מנהגים משותפים וידע מצוי, וכן יצירות מוזיקליות שלרוב אינן חפות מהשפעה של יצירות מוזיקליות שקדמו להן. עובדה זו מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה המוסרית לקיומן של [[זכויות יוצרים]] על [[קניין רוחני]], שכן כשם שהחברה העניקה לכל יוצר את הבסיס התרבותי ליצירתו באופן חפשי, ייתכן שהיא זכאית לעשות שימוש ביצירותיו באופן חפשי.
 
=== הון חברתי ===
{{הפניה לערך מורחב|הון חברתי}}
;[[הון חברתי]] : הון חברתי הוא מכלול הקשרים החברתיים של אדם. קשרים אלה הוא יכול לנצל לצורך השגת הטבות - יחס מועדף בעבודה וכדומה. מכיוון ש[[מעמד חברתי|מעמדות חברתיים]] הם בדרך כלל גם [[קבוצת סטטוס|קבוצות סטטוס]], ומכיוון שאדם רוכש הרבה מההון החברתי שלו דרך הוריו, ההון החברתי של בן להורים מהמעמד הגבוה נותן לו סיכויים גבוהים הרבה יותר להשתלב גם הוא במעמד זה.
 
=== הביטוס ===
{{הפניה לערך מורחב|הביטוס}}
;[[הביטוס]] : מונח שטבע ה[[סוציולוג]] [[פייר בורדייה]]. זוהי מערכת מתוחכמת יותר לשעתוק, הפועלת באופן סמוי.
 
:כל אדם צובר במהלך חייו אוסף של מנהגים והרגלים - ובהם האופן בו הוא משתמש בשפה, המראה החיצוני שלו ועוד. המערכות המנחילות לאדם הביטוס מסוים הן מערכות ה[[סוציאליזציה]] - המשפחה, בית הספר ועוד. כתוצאה מכך, האדם רוכש את ההביטוס של הוריו.
 
:ההביטוס קובע במידה רבה את סיכויי הצלחתו של אדם בחברה המודרנית, החל מתוצאות של [[ראיון עבודה|ראיונות עבודה]], ועד להצלחתו במבחני מיון, כמו [[המבחן הפסיכומטרי]]. לבני האדם יש נטייה, גם אם לא מודעת, להעדיף תמיד את בעלי ההביטוס הדומה לשלהם ולכן למי שהתחנך בבית מהמעמד הגבוה יהיה יתרון בהשגת עבודה מועדפת.
 
:דוגמה אחת להשפעת ההביטוס ניתן לראות בסרט הקולנוע "נערה עובדת", שבו הגיבורה מאמצת לעצמה מבטא דומה לזה של המנהלת שלה, כחלק מניסיונה להתקדם בסולם הדרגות המקצועי.
 
=== יצירה ===
;יצירה : ניתן למעשה לראות ביצירות מתחומים שונים ומגוונים שעתוק. דוגמאות בולטות לכך הן יצירות ספרותיות, שניתן להגדירן כמבוססות על איזו שהיא מורשת תרבותית הכוללת רכיבים כמו שפה, דימויים משותפים, מנהגים משותפים וידע מצוי, וכן יצירות מוזיקליות שלרוב אינן חפות מהשפעה של יצירות מוזיקליות שקדמו להן. עובדה זו מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה המוסרית לקיומן של [[זכויות יוצרים]] על [[קניין רוחני]], שכן כשם שהחברה העניקה לכל יוצר את הבסיס התרבותי ליצירתו באופן חפשי, ייתכן שהיא זכאית לעשות שימוש ביצירותיו באופן חפשי.
 
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]