גיור – הבדלי גרסאות

ב[[מקרא]] לא מתואר במפורש טקס גיור. עם זאת, בפרשנות [[חז"ל]] לכמה אירועים מקראיים מופיע גיור. [[מעמד הר סיני]] מפורש כהליך גיור לעם כולו, המהווה מודל לאופן בו ניתן מאז לגייר יחידים ולצרפם לעם. בנוסף, מסופר שב[[יציאת מצרים]] הצטרפו לעם [[ערב רב]], נכרים שדבקו בעם ישראל. [[יתרו]] כהן [[מדין]] וחותן [[משה]], שנתייחדה לו פרשה חשובה בתורה, נתפס אצל [[חז"ל]] כאב טיפוס למתגייר האידיאלי{{הערה|מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו, סימן ה.}}. [[רחב]], גיורת תנ"כית מפורסמת נוספת{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ו|כה}}}}, נישאה על פי [[חז"ל]] ל[[יהושע בן נון|יהושע]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|יד|ב}}}}.

ההתייחסויות בתורה לגרים מתפרשות במסורת ההלכתית כמתייחסות למי שעברו גיור - [[גר צדק]]. בתורה יש מעמד נוסף שנקרא [[גר תושב]] ומתייחס ל[[גוי|נכרים]] שמתירים להם לגור בארץ ישראל בתנאי שיקיימו [[שבע מצוות בני נח]] שמיועדות לגויים. התורה מתייחסת פעמים רבות אל הגר בגישה אוהדת, ומדגישה פעמים רבות את הניסיון ההיסטורי של עם ישראל במצרים, כדי לגייס יחס חיובי לגר. המעמד של הגר הוא שוויון בפני החוק, ואיסור מיוחד לפגוע בו ולהפלות אותו לרעה.

הרב [[שלמה גורן]] הדגיש שהגיור מתבסס על רצון להצטרף לעם ישראל{{הבהרה|לא מובן כיצד דבריו "קבלת עול הוא תנאי לגיור" סותרים את "הגישה המחמירה"}}{{הערה|"האמת היא שכל גיור מיסודו הוא הצטרפותו של המתגייר לעם היהודי (וקבלת עול תורה ומצוות לפני הגיור הוא תנאי לגיור ולא הגיור עצמו) כי לפי ההלכה רק מי שמשתייך לעם היהודי, חייב בשמירת המצוות" (שנה בשנה תשמ"ז)}}, כנאמר במגילת רות "עמך עמי ואלוהיך אלהי" (רות א' ט"ז). גם הרב [[שאול ישראלי]] סבר שהדגש צריך להיות על רצונו של הגר להיות חלק מכלל ישראל: "כל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל". גישה מקלה ביחס לגיור הציג גם הרב הראשי הספרדי הראשון, הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]{{הערה|"מותר לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו את כל המצוות... ומצוּוים אנו לפתוח להם פתח כזה. ואם לא יקיימו את המצוות, הם יישאו את עוונם, ואנו נקיים" (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן ס"ה)}} ובמיוחד לגבי ילדים ממשפחות מעורבות סבר שיש להקל במיוחד. גם הרב [[שאר ישוב כהן]] סבר שיש לאמץ את הגישה המקילה ולדעתו דגל בה גם הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]]{{הערה|שו"ת "אחיעזר" ח"ג, ס' כ"ו}},. ישעם לצייןזאת, שרוב ה[[פוסק|פוסקים]]ים ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] המרכזייםמרכזיים, ובהם [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], הרב [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]], הרב [[מרדכי אליהו|הרב מרדכי אליהו]], [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלבובביץ']], הרב [[משה פיינשטיין|הרב משה פיינשטיין]] ווהרב [[שלמה זלמן אוירבך|הרב אוירבאך]] נשארו נאמנים לשיטת השו"עסברו שאין להקל בקבלת המצוות של הבא להתגייר .{{הבהרה|ומה זה אומר בדיוק? מה זה 'קו שמרני'?}}