ז'אן קוקטו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ילידי 1889 ל קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1889 שימוש בCat-a-lot |
מ הוספת קישור להומוסקסואליות |
||
שורה 17:
ב-[[1929]], כאשר ניסה להיגמל מהתמכרותו לאופיום, כתב את ה[[רומן]] הנודע "הילדים הנוראים" (Les Enfants terribles) שזכה להצלחה רבה בציבור, ובשנת 1950 עובד לסרט קולנוע בבימויו של [[ז'אן-פייר מלוויל]]. סרטיו של קוקטו, שאת רובם כתב וביים, השרו על הקולנוע הצרפתי את רוח הסוריאליזם והשפיעו על התפתחות הגל החדש באמנות ובספרות.
ב-[[1940]] כתב עבור ידידתו הזמרת [[אדית פיאף]] את המחזה "שווה הנפש היפה" שבו לקחה חלק. למרות פרשות אהבים אחדות עם נשים, ז'אן קוקטו היה [[הומוסקסואל]] מוצהר ופרסם דברי ביקורת רבים נגד אלה שתיעבו את
ב-[[1955]] התקבל כחבר [[האקדמיה הצרפתית]]. במרוצת חייו היה, בין היתר, חבר אקדמיית מאלארמה, האקדמיה הגרמנית ב[[ברלין]], אקדמיית [[מארק טוויין]] ב[[ארצות הברית]], ושימש כנשיא כבוד של [[פסטיבל הקולנוע בקאן]]. הוא כתב כ-30 ספרים, כ-15 מחזות, שירים רבים, דברי ביקורת בשטחי האמנות, השירה והספרות, והיה מפיק, תסריטאי או במאי של כ-15 סרטים. קוקטו נחשף לקהל הישראלי הרחב בערב "אהבה וג'אז", שהוצג שנים רבות, בביצועם של [[גדעון שמר]] ומל קלר. 'מסמר-הערב' היה השיר הנפלא של קוקטו -"איבדתיה".
| |||