אהרן בן מאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:גאונים שימוש בCat-a-lot
אאלפך (שיחה | תרומות)
שורה 48:
==המחלוקת על קביעת לוח השנה==
{{ערך מורחב|מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר}}
יחסים טובים אלה לא האריכו ימים, ופרצה מחלוקת בין בן מאיר לחכמי בבל (ביניהם חכמי בגדאד) על אודות [[הלוח העברי|קביעת לוח השנה]] וקביעת המועדים. המחלוקת נסבה אודות שנת [[ד'תרפ"ב]]; לפי בן מאיר הייתה זו [[שנה חסרה]] ולפי חכמי בבל הייתה זו [[שנה שלמה]]. המחלוקת נסבה סביב הכלל של [[דחיית מולד זקן]], שלפיו ראש השנה נדחה ביום אחד כאשר [[מולד הלבנה]] חל אחרי [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]]. המולד של שנת [[ד'תרפ"ד]] חל 237 [[חלק (מידת זמן)|חלקים]] לאחר חצות היום, ולכן היה צריך לדחות את ראש השנה בשנה זו, וגם כן לדחות את ראש השנה בשנה הקודמת ([[ד'תרפ"ג]]) כדי שהיא לא תהיה ארוכה מדי ([[דחיית ג"ט ר"ד]]). לעומת זאת, בן מאיר טען שמסורת בידו שיש להוסיף 642 חלקים להגדרת "מולד זקן", ולכן אין לדחות את ראש השנה בשנת ד'תרפ"ד שבה המולד חל רק 237 חלקים לאחר חצות היום. ההבדל בהגדרת "מולד זקן" לא היה רלוונטי בעשרות השנים שקדמו אל זמנו של בן מאיר, עד לשנת ד'תרפ"ב שבה נוצר פער בשאלה האם יש לדחות את ראש השנה או לא.
 
בן מאיר הורה לתלמידיו לחגוג את המועדים כפי הוראתו, ואילו חכמי בבל, ובראשם [[ראש הגולה]] [[דוד בן זכאי]] ו[[רב סעדיה גאון]] כתבו לו כי טעות בידו. כתוצאה מכך [[פסח]] נחגג בארץ ישראל ביום ראשון, ובבבל ביום שלישי. בתגובה לטענת חכמי בבל, קבע בן מאיר כי הסמכות לקבוע מועדים ולעבר את השנה נתונה לחכמי ארץ ישראל בלבד, ועל כן פסיקתו מוסמכת יותר משל בן זכאי ורס"ג.{{הערה|1=קביעה זו לא חודשה על ידו, ויש לה בסיס רחב בספרות [[חז"ל]]; כך לדוגמה נקבע ב[[מסכת סופרים]] כי עיבור השנה הוא בסמכותה של "חבורתא קדישתא די בארעא דישראל" (=ארץ ישראל); ביטוי קיצוני לזה ניתן למצוא ב[[פרקי דרבי אליעזר]]: "אפילו צדיקים וחכמים בחוצה לארץ, ורועי צאן ובקר בארץ {{גודל|1|(ישראל)}}, אין מעברין את השנה אלא על ידי רועי צאן ובקר" (פרק ח); וכ"כ ה[[רמב"ם]] ([[ספר המצוות לרמב"ם|סה"מ]] מ"ע קנ"ג): "ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד, אלא בשעת הצורך ובהיעדר החכמים מא"י". ראו על כך עוד: {{דעת|[[יוסף נדבה]]|daat/kitveyet/mahanaim/kidush.htm|קידוש החודש - מאבק על ההגמוניה ביהדות}}}} בעקבות המצב שנוצר, בו יהודים באזורים שונים חגגו מועדים בזמנים שונים, הזדעזעו חכמי בבל מהפילוג וניסו לשכנע את בן מאיר לחזור בו והפיצו ב[[הקהילה היהודית|קהילות שונות]] מכתבים המזהירים שלא לנהוג כשיטת בן מאיר, וכן רב סעדיה גאון פרסם את "ספר המועדים" נגד שיטתו, אך בן מאיר התעקש ואף פרסם את לוח "ארבעה שערים" (של חכמי בבל) בגרסה שלו. מצב בלתי-אפשרי זה הוביל את [[רב מבשר]] ותומכיו, שבתחילה צידדו בשיטת בן מאיר, לעבור לצד של רב [[סעדיה גאון]] וחכמי בבל.