מצע מנותק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 53:
 
אולם עציץ המונח על רצפת בלטות - גם לפי החזון איש נחשב כמחובר לארץ, כיוון שהשורשים יכולים לעבור דרכן.{{הערה|כך העיד הרב שמואל הלוי וואזנר (שבט הלוי ו קסז): "ובדידי היה עובדא עם הגאון חזון איש, זה לי שלושים שנה שדעתי היה אז שרצפה רגילה הנ"ל הוי כאבן ומפסקת בין עציץ לקרקע... והחזון איש התווכח איתי ואמר דרצפה זאת אינה מפסקת והעציץ יונק מבעדה מן הקרקע. ושוב אחרי זמן הרימותי עציץ כזה ואבן הרצפה מן הקרקע, וראיתי ברור, שכנגד נקב העציץ היה חלול כמו נקב באבן הרצפה על השכבה העליונה, וניכר לעיניים שזה מכוח משיכת קרקע העציץ על-ידי נקב שלו, ואין... מפסיק, ואמרתי 'ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם'.}}
 
=== ענפים ועלים החורגים מגבולות העציץ ===
חכמים רבים סברו, שהצמח יונק לא רק דרך האדמה והשורשים, אלא גם דרך האויר והעלים. לכן פסקו, ש[[קישוא]] שגדל בעציץ, ועליו חרגו מגבולות העציץ, יצא מכלל טומאה - כיוון שהוא נחשב כמחובר לארץ.{{הערה|{{ויקיטקסט|משנה עוקצין ב ט}}. וכן כתב הרב [[יהודה רוזאניס]] (משנה למלך על רמב"ם הלכות ביכורים ב ט): "אם הגדילה, ויצאה נופה חוץ לעציץ, ונוטה על הארץ, ויונק מריח הארץ דרך אויר - כמחובר דמיא".}}
*