הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת ההלל"

נוספו 3 בתים ,  לפני 21 ימים
מ
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לשמיני של פסח)
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
==מקור החיוב==
ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] דנו בשאלה מהו מקור המצוה לומר הלל ומה תוקפה. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] נאמר במקום אחד שהלל הוא מ[[דרבנן]],,{{הערה|{{בבלי|ברכות|יד|א}}.}} אך במקום אחר מובא כמקור לאמירת ההלל בחג הפסוק ב{{תנ"ך|קצר=כן|ישעיהו|ל|כט}}.{{הערה|{{בבלי|ערכין|י|ב}}.}} במקום שלישי נאמר שהלל ב[[ראש חודש]] אינו מדאורייתא, ויש שהסיקו מכך ששאר אמירות ההלל הן כן מדאורייתא.{{הערה|{{בבלי|תענית|כח|ב}}.}} [[בעל הלכות גדולות]] מנה את אמירת הלל ב[[מניין המצוות]].{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20323&st=&pgnum=136 מנין העשין, עשה קג–קכא], במהדורת הילדסהיימר, באתר [[Hebrew Books]]. יתכן שבה"ג התכוון למנות אמירת הלל בכל אחד מהימים כמצוהכמצווה בפני עצמה.}} ה[[רמב"ם]] ב[[ספר המצוות]] מקשה על הבה"ג כיצד הוא מונה מצוות דרבנן במניין המצוות, ולחלופין, כיצד ייתכן לסבור שאמירת ההלל היא מ[[דאורייתא]], והרי מזמורי ההלל הם מספר [[תהלים]] שנכתב בידי [[דוד]]. לכן, סובר הרמב"ם שאמירת ההלל היא מדרבנן, ואינה נמנית במניין המצוות.{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, {{ויקיטקסט|ספר המצוות שורש א|שורש א}}; {{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ג}}, הלכות ה'–ו'.}} ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] סבר, בעקבות הפסוק שהביאה הגמרא, שלמצותשלמצוות קריאת ההלל תוקף של [[דברי קבלה]].{{הערה|[[השגות הראב"ד]] על הרמב"ם, הלכות חנוכה שם.}}
 
ראשונים רבים השיגו על הרמב"ם, וסברו שקריאת ההלל בזמנים קבועים שאירע בהם נס או במועדים היא מן התורה. חלקם (רבי [[דניאל הבבלי]], רבי [[יצחק מקורביל]], ה[[שמעון בן צמח דוראן|תשב"ץ]]) מצאו לכך פסוקים שונים בתורה ללמוד מהם מצווה זו,{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי [[אברהם בן הרמב"ם]]|שו"ת מעשה נסים|158148|סימן א'|עמוד=3}}; [[ספר מצוות קטן]], [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.146?lang=he מצווה קמו], באתר [[ספריא]]; {{אוצר החכמה||אזהרות עם זוהר הרקיע|618742|עשה טז|עמוד=87}}.}} וחלקם (ה[[רמב"ן]], רבי [[אליעזר ממיץ]]) אומרים שזוהי [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות, {{ויקיטקסט|ספר_המצוות_רמב"ן_שרשים/שורש_א#[תמיהה_על_הרמב"ם,_שאמר_שהלל_מדרבנן]|שורש א'}}; [[ספר יראים]], [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/ספר_יראים/רסב מצווה רסב], ב[[אוצר הספרים היהודי השיתופי]].}} שיטות אחרות סוברות שאמירת ההלל היא חיוב מדאורייתא, אך אינו מצווה עצמאית אלא חלק ממצווה אחרת.{{הערה|הרמב"ן שם (בהסבר השני) סובר שהלל במועדים הוא חלק ממצוות [[שמחת הרגלים]]. רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] שם מציע שהוא חלק ממצוות [[תפילה (יהדות)|תפילה]].}} בעלי דעות אלה נחלקו ביניהם כיצד לענות להוכחת הרמב"ם: חלקם סוברים שנוסח ההלל גם הוא מן התורה, והכנסתו לספר תהלים בידי דוד היא משנית, וחלקם סוברים שהחיוב מן התורה הוא רק להלל את הקב"ה, אך הנוסח המדויק נקבע מאוחר יותר, לאחר כתיבת המזמורים בימי דוד.{{הערה|הפתרונות השונים לשאלה זו מתבססים גם על דברי {{בבלי|פסחים|קיז|א}} הדן בשאלה מי אמר את ההלל לראשונה.}} שאלה נוספת היא האם אפילו ההלל בימי חנוכה, שנתקנו בתקופת [[תקופת בית שני|בית שני]], הוא מן התורה (כלומר, שהתורה צוותה שלכשיעשה נס, יהיה חיוב הלל), או שרק ההלל במועדים מן התורה.