הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת ההלל"

הוסר בית אחד ,  לפני 21 ימים
מ
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
 
===ברכה על הלל בדילוג (חצי הלל)===
המשנה שהיא חיבור ארץ ישראלי, המזכירה את הברכה על ההלל אינה מזכירה את מנהג אמירת ההלל בדילוג בראשי חודשים ובסיום הפסח, מנהג שבאותה עת נהג בבבל בלבד. גם הדיון בתלמוד על הברכה נדון נסב סביב המשנה ואינו מתייחס להלל בדילוג. בתקופת ה[[ראשונים]] התעוררה מחלוקת האם יש לברך על הלל זה או לא. רבים מן הראשונים סברו שגם כאן יש לברך, אך משנים את נוסח הברכה ל"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו '''לקרוא''' את ההלל" משום שאין גומרים אותו. ברם, ראשונים אחרים בראשם ה[[רמב"ם]] ו[[רש"י]] סברו שכלל אין לברך עליו, משום שאינו חיוב מן הדין אלא מנהג, והתלמוד קובע כי אין לברך על מנהגים.{{הערה|ב{{בבלי|סוכה|מד|ב|ללא=שם}}} מובא מעשה בכמה חכמים שלא ברכו על מנהג חיבוט הערבה ב[[הושענא רבא]] משום שהוא מנהג}} יש שסברו שציבור רשאים לברך אך ביחיד אין לברך.{{הערה|ראו [[רי"ף]] על שבת דף י"א עמוד ב', וב[[מגיד משנה]] על {{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ג|ז}}.}}
 
המנהגים בסוגיה זו חלוקים עד היום, למנהג האשכנזים (הן [[נוסח אשכנז]] והן אצל רוב ככל מתפללי [[נוסח ספרד]] ה[[תנועת החסידות|חסידי]]{{הערה|בקהילות חסידיות בודדות בארץ ישראל קיבלו את המנהג שלא לברך עליו}}) וה[[נוסח איטליה|איטלקים]] נהוג לברך. אצל [[תכלאל|יהודי תימן]] אין מברכים, וכן היה נהוג בעבר בקהילות ה[[נוסח הרומניוטים|רומניוטים]].{{הערה|כך מעיד ר' יצחק בן אבא מארי מ[[מרסיי]] ב[[ספר העיטור]] (הלכות הלל צ"ה עמוד א') כותב שבמקומו נהגו לברך אך שמע שמנהג רומניא שאין מברכים והוא מעדיף מנהג זה. במחזור רומניא ונציה ה'רפ"ג (עמוד מ"ב) מוזכרת ברכה אך מציין כי "רוב הקהילות נהגו שלא לברך וכן עיקר".}} אצל [[נוסח הספרדים|הספרדים]] שבארצות המזרח התיכון (ארץ ישראל, מצרים, סוריה ועיראק) נהוג גם כן שלא לברך אך בקהילות הספרדיות של טורקיה, הבלקן, [[צפון אפריקה]] ו[[מערב אירופה]] נהוג לברך. בחלק מהמקומות נהגו לברך רק כשההלל נאמר בציבור.{{הערה|ראו [[שואל ונשאל]], חלק ב', אורח חיים סימן כ"ט.}} החכמים הספרדיים בארץ ישראל החל מאמצע [[המאה ה-20]] דנים בשאלה האם העולים החדשים מארצות בהן נהגו הספרדים לברך על ההלל רשאים להמשיך לנהוג במנהג זה בארץ ישראל, או שמא כיוון שמנהג הספרדים בארץ ישראל מקדמת דנא שלא לברך על ההלל, אין לשנות ממנהג המקום.