הבדלים בין גרסאות בדף "יום העצמאות בהלכה"

מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מפני החששות הללו או מקצתם, הורתה בתחילה [[מועצת הרבנות הראשית]] לומר ביום העצמאות ב[[תפילת שחרית]] הלל בלא ברכה. אולם ב[[כ"ה בניסן]] [[תשל"ד]] חזרה ונתכנסה מועצת הרבנות הראשית, ביוזמת הרב הראשי האשכנזי, [[שלמה גורן]], לדון באמירת הלל ביום העצמאות, והוחלט ברוב דעות{{הערה|ללא הסכמת [[הראשון לציון]], הרב [[עובדיה יוסף]], שלא נכח בישיבה}}, שיש מקום גדול לומר בתפילת שחרית של יום העצמאות הלל שלם בברכה. על פי זה הנהיג הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] לומר הלל בברכה בישיבת [[מרכז הרב]]{{הערה|הרב [[אברהם רמר]], '''גדול שימושה''', ירושלים תשנ"ד, עמ' לה}}, וכך נוהגים תלמידיו. בין סיבותיהם ניתן למנות את הניצחונות ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]] ואת העלייה הגדולה והגידול במספר התושבים בארץ. ועל מה שחששו שאין לומר הלל אלא על נס שנוגע לכל ישראל, בארו שהקמת המדינה היא הצלה לכלל ישראל. כמו כן ניתן לומר שיושבי ארץ ישראל נחשבים ככלל ישראל. וזה שיום ההודאה נקבע דווקא ביום העצמאות, מפני שהוא היה יסוד ההצלה והישועה.
 
בין הרבנים שפסקו לומר הלל בברכה: הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|לדעתו יש לומר את ההלל דווקא בתאריך [[ה' באייר]], אף אם יום העצמאות הוקדם או נדחה}} הרב [[דב ליאור]] והרב [[אורי שרקי]]. בין הרבנים שפסקו לומר הלל בלי ברכה: הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה| שו״תשו"ת הרב הראשי תשמ״חתשמ"ח-תשמ״טתשמ"ט, סימן קנ״גקנ"ג}}, והרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]{{הערה|שו"ת משפטי עוזיאל ח"ח סימן כג}}. הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שאם הקהל רוצה הוא יכול לומר לאחר התפילהתפילת העמידה ללא ברכה{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ו, סימן מא. לדעתו אפשר לומר את ההלל לאחר [[תפילת העמידה]], ולאו דווקא בסוף התפילה כדעתו של החיד"א.}}.
רוב הרבנים החרדים פסקו שלא לומר הלל ולומר תחנון כרגיל. בהם למשל ה[[חזון איש]] והרב [[יוסף שלום אלישיב]]. הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לא אמר הלל ביום זה, אבל נהג גם שלא לומר תחנון.