יהדות בולגריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מחקר אחד, שנוי במחלוקת זה לא לפתיח
תגית: שוחזרה
שורה 406:
בהמשך, הגיע שייקה דן לסיכום עם הממשלה הבולגרית על מתן היתרי עלייה ל-20,000 מיהודי בולגריה עד סוף 1948 ומאוחר יותר הורחב אישור זה לעוד 15,000 מבני הקהילה.{{הערה|חיים קשלס, '''קורות יהודי בולגריה''', כרך ד' – מאחורי מסך הברזל, עמודים 271-275.}} הממשלה הבולגרית הורתה לחברת הספנות הבולגרית להעמיד לרשות נציגי הסוכנות היהודית ספינות אשר סייעו למבצע העלייה. הדחתו של קוסטוב במרץ 1949 הקשתה על המשך מבצע העלייה, אם כי עד להוצאתו להורג כבר הסתיים השלב המרכזי בעליית יהודי בולגריה לישראל.{{הערה|שם=קשלס296}}
 
בהגיעם לישראל, התיישבו עולי בולגריה בעיקר בערים [[יפו]], [[רמלה]] ו[[לוד]] וכן בקיבוצים ומושבים ברחבי הארץ. ב[[מלחמת העצמאות]] נפלו 6070 חיילים וחיילות מעולי בולגריה. בני הקהילה התערו בחברה הישראלית המתגבשת, חלקם עסקו בפעילות ציבורית כגון חברי הכנסת [[בנימין ארדיטי]], [[ויקטור שם-טוב]] ו[[עמנואל זיסמן]], חלקם נרתמו לבניין צה"ל, כגון [[יעקב פרי (פרולוב)|האלוף יעקב פרי]], עוד נמנו אנשי אקדמיה כגון [[מיכאל קונפינו]] וחלקם היו רופאים ובעלי מקצועות חופשיים. ב-1949 ייסדו עולי בולגריה את אגודת ה[[כדורגל]] [[מכבי יפו]], אשר זוהתה בכל שנות פעילותה עם הקהילה. רבה של הקהילה ושל קבוצת הכדורגל שלה היה הרב [[אברהם בכר]]. במקביל, חידשה את פעילותה בישראל גם [[מקהלת צדיקוב]] שאף היא נחשבה לאחד מסמלי הקהילה.
 
עליית יהודים מבולגריה הותרה רשמית עד שלהי 1952, אך גם לאחר מועד זה הגיעו יהודים מבולגריה לישראל חלקם דרך "מדינה שלישית".{{הערה|שם=קשלס295}} ב-1989, בעקבות קריסת השלטון הקומוניסטי, החל גל עלייה מבולגריה לישראל שהתרחש במקביל לעלייה הגדולה מ[[חבר המדינות]] ובמהלכו עלו לישראל כ-3,500 מיהודי בולגריה.{{הערה|שם=קרן_תקציר}}