ראס סודר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
ב[[מלחמת ששת הימים]] הונחת כוח מ[[חטיבת הצנחנים]] במקום, השתלט על העיירה, והחל לנוע דרומה לכיוון [[אבו רודס]], שם חבר עם כח צנחנים שהונחת ב[[א-טור]] ונע צפונה. לפני שנסוגו מהאזור, העלו המצרים באש את מתקני הנפט.
 
מספטמבר 1968 ועד נובמבר 1975 הייתה ראס סודר בסיסה של [[יחידה 838]] - יחידה של [[חיל הים הישראלי]] שהפעילה ספינותכלי חמושותשיט מסוג "[[צרעה (כלי שיט)|צרעה]]" ומאוחר יותר מסוג "[[דבור (כלי שיט)|דבור]]" ותחנת מכ"ם.{{הערה|שם=בין גלים|
דרור איסמן ועופר רז, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-4-beingalim-157.pdf '''נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ'''], 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.}}
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] תקפו את אזור ראס סודר יחידות קומנדו מצריות מוסקות. חלק מהמסוקים הופלו על ידי [[חיל האוויר הישראלי]] ויחידות ישראליות פגעו בשאר הכוחות. בהמשך הקרבות הוכפפה ראס סודר ל[[מרחב שלמה]] שעבר לפיקודו של [[ישעיהו גביש]] והתקיימו באזור קרבות בין כוחות מצריים שניסו לנוע מכיוון [[עיון מוסה]] ובין כוחות ישראלים. [[חיל הים הישראלי]] מנע ניסיונות נחיתה מצריים על ידי תקיפת בסיסים מצריים במערב מפרץ סואץ{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/About/history/70s/1973/kipur/100604.htm מלחמת יום הכיפורים, אתר דובר צה"ל]}}. בנובמבר 1975, בעקבות [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975]], נסוגה ישראל מהאזור והוא עבר חזרה לשליטת מצרים.