אנטוניוס פליקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הכהן הגדול ==> כהן גדול
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
שורה 35:
פליקס היה הנציב הרביעי ביהודה מטעם הרומאים בתקופת הנציבות הרומית השנייה. הוא מונה לתפקידו על ידי הקיסר קלאודיוס ובהשפעת [[אגריפס השני]] במקומו של [[קומאנוס]]. התברר שהיה זה מינוי גרוע ואומלל. פליקס היה טיפוס מושחת{{הערה|טקיטוס, '''דברי הימים''', ספר 5, פרק 9.}} ועריץ ובימיו היו המהומות עניין של קבע ביהודה.
 
בימיו גברה ה"ליסטות", היא הקנאות המרדנית בלשונו של [[יוסף בן מתתיהו]]. פליקס לכד את "ראש הליסטים" [[אלעזר בן דינאי]] יחד עם רבים מחבורתו, שפעלו בארץ במשך עשרים שנה, ושלח אותם לרומא. הוא תלה על צלבים רבים מהם והעניש קשות רבים מאדמאוד שסייעו להם. ה[[סיקריים]] התחילו לפעול ביהודה באופן בולט ונפוצה תנועת משיחי שקר ומתעתעים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''מלחמת היהודים עם הרומאים''', ספר ב, פרק יג, פסקאות ב-ד.}}
 
על כך מספר יוסף מתתיהו בחיבורו תולדות מלחמת היהודים (ספר ב'): "ועל אנשי הדמים האלה נוספה עוד כת אחת, אנשי בליעל, אשר ידיהם היו נקיות מדם, אולם במחשבות לבם הירבו עוד אשם ותועבות מאלה (אנשי הדמים) ... אלה היו אנשים תועים ומתעים, אשר התיימרו כי הם עומדים בסוד אלוהים וכל יצר לבם היה להקים מרד ומהפכות בקרב העם, ובדבריהם מסכו עליו רוח שגעון ומשכו רבים אל המדבר, באומרם כי שם יראה להם האלוהים את אותות הגאולה, ופליקס חשד בהם כי ממעשיהם יצמח מרד, ועל כן שלח עליהם אנשי צבא, רוכבים ורגלים, והמית מהם המון רב".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר ב, פרק יג, פסקה ד (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]]).}}