פצצת נייטרון – הבדלי גרסאות

מ
מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
מ (מאד-מאוד (דרך WP:JWB))
'''פצצת נייטרון''' היא [[פצצה גרעינית]] אשר גורמת בעת התפוצצותה להקרנת כמות רבה של [[נייטרון|נייטרונים]] ופיזורם בסביבתה הקרובה. הפצצה היא בעלת כוח הדף קטן בהרבה מזה של פצצת אטום רגילה, מפיקה גל חום חלש יחסית, ופולטת כמות זעומה יחסית של [[נשורת רדיואקטיבית]]. הנזק העיקרי של הפצצה הוא תוצאה של קרינת הנייטרונים הנפלטת ממנה, קרינה שהיא קטלנית ל[[בן אדם|בני אדם]], ל[[בעלי חיים]] ול[[צומח]], אך אינה פוגעת ברוב החפצים הדוממים. לכן נהוג לחשוב כי ניתן להשתמש בפצצה זו בתוך [[עיר|ערים]] עם נזק מועט לבניינים, אך בה בשעה להשמיד רבים מיושביהן.
 
עקרון הפעולה של פצצת הנייטרון דומה מאוד לזה של פצצה גרעינית רגילה. בתהליך של ביקוע גרעיני נפלטים מכל אטום שמתבקע נייטרונים ברמות אנרגיה גבוהות מאדמאוד. בפצצת אטום, כולאים את חלקיקי הנייטרון בתוך הפצצה כך שהאנרגיה שלהם הופכת ל[[אנרגיה קינטית]] המתבטאת כגל הדף וחום עצום. בפצצת הנייטרון מניחים בשלב מסוים לרוב הנייטרונים להיפלט בצורת קרינה.
 
בניגוד לקרינת [[קרינת אלפא|אלפא]] ו[[קרינת בטא|בטא]], ובדומה ל[[קרינת גמא]], לנייטרונים אין מטען חשמלי, ולכן הם אינם מייננים באופן רציף לאורך המסלול שלהם. מצד שני, בניגוד לקרינת גמא, הנייטרונים גם לא מתפזרים על אלקטרונים, התופסים את רוב הנפח של החומר. אינטראקציה בין נייטרונים מהירים לחומר מתרחשת בעיקר כ[[פיזור#פיזור אלסטי ואי אלסטי|פיזורים אלסטיים]] על גרעין האטום, התופס נפח קטן מאוד מהחומר. תכונות אלו גורמת לכך שנייטרונים עוברים יחסית בחופשיות דרך רוב החומרים, (מלבד חומרים עשירים במימן כגון מים ופלסטיק). כאשר נייטרון מתפזר על גרעין של אטום, הוא מעביר אליו מספיק אנרגיה כדי לגרום ליינון, ועל כן קרינת נייטרונים היא קרינה מייננת קטלנית בעלת טווח ארוך וכושר חדירה גדול. קרינת נייטרונים יכולה לעבור בקלות שריון עבה, כמו זה של טנק לדוגמה, ולהשמיד את כל יושביו.