הבדלים בין גרסאות בדף "פיאג'ו"

נוספו 2 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (מאד-מאוד (דרך WP:JWB))
 
הצלחת הווספה הביאה לייצורה ברישיון במקומות נוספים בעולם. תוך עשור מכרה פיאג'ו כבר יותר מ[[שמות מספרים|מיליון]] יחידות מהווספה והן הכניסו הכנסות גבוהות שסימנו את השלמת שיקום החברה וההתמקדות בתחום הדו גלגלי כתחום ראשי. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60 של המאה ה-20|60]] הורחבה משפחת דגמי וספה וכללה קטנועים בנפחי מנוע שונים מ-50 ועד 200 סמ"ק. ב-[[1957]] החל ייצורה של [[מכונית מיקרו|מכונית זעירה]] במשקל של פחות מ-400 [[קילוגרם]] שנקראה [[וספה 400]]. מנוע המכונית היה מסוג שתי פעימות בנפח 400 סמ"ק שסיפק כ-18 [[כוח סוס]]. מהירותה המרבית של המכונית הייתה 90 [[קילומטר לשעה]].
 
ב-[[1959]] עברה השליטה בחברה לידי משפחת אניילי שהייתה גם בעלת [[פיאט]]. ב-[[1964]] הופרדו חטיבת ייצור הקטנועים מחטיבת מוצרי ה[[תעופה]] והוקמה חברת "פיאג'ו ארו" לתחום התעופה. בשנת 1967 הציגה החברה דגם של [[אופניים עם מנוע עזר]] מסדרת [[פיאג'ו צ'או]], אשר היווה פריצת דרך חדשנית בשילוב של רכב מנועי בעל מכלולים מכניים פשוטים מאדמאוד, קל וזול במיוחד. דגם זה ממשיך להיות מיוצר ברציפות ובשינויים מינוריים יותר מ-40 שנה.ב-[[1969]] רכשה פיאג'ו את יצרן האופנועים ג'ילרה שהיה בעל עבר מפואר ב[[מרוצי אופנועי גרנד פרי|מרוצי הגרנד פרי]].
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] וה-[[שנות ה-80 של המאה ה-20|80]] ייצרה פיאג'ו דגמי קטנועים קטנים נוספים, אך משפחות הווספות נותרו עדיין המוצר העיקרי שהלך והתיישן. לקראת סוף שנות ה-80 תוכנן ויוצר דגם וספה חדש לחלוטין שכונה קוזה ועשה לראשונה שימוש בחיפוי [[פלסטיק|פלסטי]] במקום החיפוי המתכתי, אך עדיין עשה שימוש במנועי שתי פעימות שהשימוש בהם הלך ופחת מסיבות של [[איכות הסביבה]]. התחרות העזה מצד יצרני הקטנועים מ[[יפן]] ו[[המזרח הרחוק]] שהציעו קטנועים בעלי תמסורת אוטומטית ומנועי [[מחזור ארבע פעימות|ארבע פעימות]] הביאה את פיאג'ו להפסדים ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]].