סאטון הו – הבדלי גרסאות

עושרו של הממצא מקבר הספינה ומהות החפצים בו מעידים על קבורת גבר, לוחם, ובהעדר דמות אחרת שהיתה יכולה לצבור עושר כה גדול באנגליה של המאה ה-7, נראה שהמת היה מלך. סביר להניח שהיה זה המלך השליט באזור נהר הדבן, ולא מלך זר כלשהו שמת הרחק ממולדתו. התל שרד בשלמותו במשך שנים רבות, ככל הנראה הודות לשימורו על ידי צאצאיו ובני משפחתו של המת שחיו בסביבה. יש להניח שקברו של מלך זר היה נשדד כעבור מספר דורות. על פי ספרו של [[בדה ונרביליס|ביד הקדוש]], "ההיסטוריה כנסיית האנגלים", איזור נהר הדבן היה נתון לשליטת ממלכת מזרח-אנגליה שבראשה עמדו בני משפחת [[ואפינגאס]], עליהם קיים מידע [[גנאלוגיה|גניאולוגי]] טוב למדי.<ref>המידע הגניאולוגי נשמר במספר מקורות בינהם "[[הכרוניקה האנגלו-סקסונית]]", שהחלה כנראה להרשם במאה ה-9, "האוסף האנגלי{{אנ|Anglian collection}}" של רשימות גנאולוגיות שראשיתן ברשומות מהמאה ה-9, וכתביו של ב[[בדה ונרביליס|יד הקדוש]], ובעיקר ספרו "ההיסטוריה של כנסיית האנגלים". </ref> ביד הקדוש מציין בספרו כי מתחם שלטונם המלכותי של שושלת ואפינגאס מצוי ברנדלשאם, כ-8 קילומטרים במעלה הנהר מסאטון הו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=H. Munro Chadwick|שם=The Sutton Hoo Ship-Burial, who was He|כתב עת=Antiquity|כרך=Volume 14, Issue 53|עמ=77-78|שנת הוצאה=1940|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/sutton-hoo-shipburial-viii-who-was-he/DD6A881205284951414395E23F138AE6|מו"ל=Durham University}}</ref><ref>שלושת קברי הספינה האנגלו-סקסונים שהתגלו במזרח אנגליה מצויים בקרבת רנדלשאם, שניים בסאטון הו (תילים 1, 2) ואחד בסנייפ (כ-10 ק"מ צפונית מזרחית לרנדלשאם).</ref> מניתוח מטבעות [[השושלת המרובינגית]] (מצרפת) שהתגלו בקבר ניתן לצמצם את טווח תיארוך הקבורה לשנים [[635]]-[[610]]. כמו כן, מסורת קברי הספינה, הכוללת הנחת מנחות סביב גופת המת, היא [[פגניות|פאגנית]] במהותה. משנת [[640]] הפכה ה[[נצרות]] לדת הממלכה במזרח-אנגליה וקבורת המלכים עברה בעיקרה למתחמי ה[[כנסייה|כנסייות]], כמו בממלכות הנוצריות השכנות, וכפי שמעידים כתביו של ביד הקדוש. על כן יש להניח שהמלך שנקבר בסאטון הו היה [[פאגניות|פאגני]] אך היה מודע כבר לנצרות כפי שמעידים מספר כלים בקבר המעוטרים בצלבים. מנימוקים אלה, כבר בשנת [[1940]], העלה ההיסטוריון האנגלי צ'דוויק (H.M. Chadwick) לראשונה את ההערכה כי קבר הספינה שייך ככל הנראה למלך [[ראדוולד, מלך מזרח אנגליה|ראדוולד]] (Rædwald) שמת בשנת 625 או [[626]]. קביעה זו עוררה חילוקי בין המצדדים בכך לבין אלה התומכים בהשערה כי הקבר שייך לבנו (או אולי בנו החורג)  [[סיגברט מלך מזרח אנגליה|סיגברט]] (Sigeberht). מדי פעם עולות הצעות זיהוי נוספות ובהן עולה גם שמו של [[אורפוולד]] (Eorpwald) יורשו הישיר של ראדוולד. לדעתו של צ'דוויק, מבין המלכים שמתו ככל הנראה לפני שנת 640, דמותו של ראדוולד המתאימה ביותר לזיהוי עם הנקבר בקבר הספינה. ראדוולד היה מלך לוחם ועשיר במזרח-אנגליה, ועל פי ביד הקדוש, שימש גם כמלך-על לו צייתו שאר מלכי הממלכות האנגליות. באשר לדתו של ראדוולד מספר ביד הקדוש על ביקורו של ראדוולד ב[[ממלכת קנט]], ככל הנראה לפני שנת [[617]], שבמהלכו קיבל עליו לכאורה את הנצרות. אך בשובו למזרח-אנגליה הקים ראדוולד אתר פולחן ובו שילב [[מזבח]] לישו יחד עם מזבח [[אליליות|אלילי]], עד אשר שוכנע על ידי אשתו (דמות רבת עוצמה כשלעצמה) לחזור בו מהתנצרותו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=H. Munro Chadwick|שם=The Sutton Hoo Ship-Burial, who was He|כתב עת=Antiquity|כרך=|עמ=80|שנת הוצאה=1940|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/sutton-hoo-shipburial-viii-who-was-he/DD6A881205284951414395E23F138AE6|מו"ל=}}</ref><ref>הארכיאולוג מרטין קארוור טוען שבמעשה שילוב הפולחנים הפגין ראדוולד ריאליזם פוליטי, אך בעצם הייתה זו טעות גסה משום שהביע בכך זלזול הן בנוצרים והן בפגאנים, והצליח להרגיז בכך את שני הצדדים היריבים. מתוך ראיון שהעניק פרופסור קארוור (מראשי משלחות החופרים בסאטון הו) בפודקאסט "Spectacular discoveries at Sutton Hoo", של המגזין History Extra באתר historyextra.com </ref> לטענת צ'דוויק המלכים האחרים המזוהים בקבר על ידי חוקרים אחרים, לא הגיעו למעמד מלך-על. יורשו הישיר של ראדוולד, אורפוואלד, התנצר ומלך רק 3 שנים עד שנרצח בידי [[שכיר חרב]] פאגני. יורשו של אורפוולד, המלך סיגברט היה נוצרי אדוק. לא סביר על כן לדעת צ'דוויק לזהות בקבר את אורפוואלד שכן לא יתכן שיורשו הנוצרי ערך למלך המת לוויה פאגנית, וזיהוי סיגברט עצמו בקבר נפסל גם הוא בשל אדיקותו הנוצרית (במהלך חייו פרש סיגברט ל[[מנזר]]).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=H. Munro Chadwick|שם=The Sutton Hoo Ship-Burial, who was He|כתב עת=Antiquity|כרך=|עמ=84-85|שנת הוצאה=1940|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/sutton-hoo-shipburial-viii-who-was-he/DD6A881205284951414395E23F138AE6|מו"ל=}}</ref> לא ניתן לקבוע בוודאות את זהות הנקבר בתל מספר 1, אבל הזיהוי עם ראדוולד מקובל היום על ידי מרבית החוקרים. ביןהזיהוי הסיבותמתבסס הנספותגם לזיהוי זה ניתן למנות אתעל האיכות הגבוהה של החפצים שהתגלו, - ביניהםובהם כלים מיובאים ממרחקים -שנדרשו וכןמאמצים המשאביםומשאבים הגדולים שנדרשו כדיגדולים לצבור אותם. ,ממצאי סמכותוהזהב מהקבר מעידים על עושרו וסמכותו של הנקבר, לאורוהקבר ממצאיעצמו הזהבמצביע מהקבר,על הארגון והמאמץ הקהילתי הנרחב שנדרש לצורךלבנייתו בנייתבקרבת הקבר,מקום טקסימושבו הקבורהשל הפאגנימלך השמור לאליטותמזרח-אנגליה, וכאמוראשר קרבתכלל המקוםככל למקוםהנראה מושבוגם שלטקס מלךקבורה פאגני מזרח-אנגליההשמור לאליטות.<ref name=":9">ראיון עם פרופסור מרטין קארוור (מראשי משלחות החופרים בסאטון הו) בפודקאסט "Spectacular discoveries at Sutton Hoo" באתר historyextra.com</ref> משנת 2019 מציג המוזיאון במרכז המבקרים בסאטון הו את תל מספר 1 באתר כקברו של המלך ראדוולד, בעוד שהמוזיאון הבריטי בלונדון  מציג מוצגים מהקבר בתארו אותם כשייכים למלך מזרח-אנגליה, מבלי לזהותו בשם.