ערביי ישראל – הבדלי גרסאות

הבדואים בישראל מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הבדואים בצפון הארץ, המתגוררים בכפרים ובעיירות רובם ככולם, והבדואים בנגב, בהם יש נוודים למחצה ותושבי עיירות ו[[כפר בלתי מוכר|כפרים בלתי מוכרים]]. בנוסף לשתי קבוצות אלה, מתגוררים בדואים במקומות נוספים ברחבי הארץ, ובין היתר ניתן למצוא ריכוזים של בדואים בחלק מהערים המעורבות ([[לוד]], [[רמלה]], באר-שבע וחיפה). לפי נתוני [[רשות ההגירה והאוכלוסין]], נכון לינואר 2021 חיו 278,616 בדואים באזור הנגב {{הערה|[https://in.bgu.ac.il/humsos/negevSus/SYBSN/DocLib/population_january_2021.pdf], באתר רשות ההגירה והאוכלוסין}}., ונכון ל-2007, 85,100 בדואים באזור הגליל ו־32,250 בדואים באזור המרכז{{הערה|[https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Beduim/Razional/NetunimStatistim/], באתר משרד החינוך}}.

ריכוזי האוכלוסייה העיקריים של ערביי ישראל הם בהרי [[הגליל]], באזור [[המשולש]], ב[[מזרח ירושלים|שכונות המזרחיות של ירושלים]] (35.3% מכלל אוכלוסיית העיר) ובכפרים הבדואים בצפון [[הנגב]]. נכון ל-2019, העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל היא [[נצרת]] בה חיים 7477,363445 תושבים (2013), השנייה היא [[רהט]] בה חיים 6671,791 (2017)437, השלישית היא [[אום אל-פחם|אום אל־פחם]] בה חיים 5056,597108 תושבים (2013) הרביעיתוהרביעית היא [[טייבה]] בה חיים 3943,559957 תושבים (2013).

בעבר, היו ערביי ישראל מאופיינים במספר רב יחסית של ילדים אך מאז ראשית שנות האלפיים הפריון של הנשים הערביות נמצא בירידה מתמדת ועומד כעת (לפני נתוני למ"ס של שנת 2015) על ממוצע של 3.13 ילדים, אשר זהה לאישה יהודיה. עקב העובדה שהריבוי באוכלוסייה הערבית התמתן, אוכלוסיית הערבים בישראל צעירה ו־40% מהם מתחת לגיל 18. בזכות שירותי בריאות מודרניים, שיעור התמותה אצל הערבים ירד מאוד ותוחלת החיים עלתה.