הבדלים בין גרסאות בדף "סאטון הו"

נוספו 2,680 בתים ,  לפני 6 חודשים
החרב הונחה בצדה הימני של גופת המת. כשנחשפה בשנת 1939 היא היתה חלודה ושבורה בעקבות התמוטטות תקרת חדר הקבורה. ה[[ניצב (חרב)|ניצב]] המעוטר זהב ואבני חן, וכן חלקי החגור בלטו נוצצים בשלמותם. החרב מוצגת, כפי שנמצאה, במוזיאון הבריטי. הלהב באורך כמטר נתונה בנדן, ככל הנראה מעץ. הלבה והנדן הפכו לגוש אחד במהלך תהליך ה[[חימצון]] של [[פלדה|פלדת]] החרב.
[[קובץ:Sutton Hoo Sword.JPG|ממוזער|החרב והנדן מסאטון הו בתצוגה במוזיאון הבריטי בלונדון]]
ב[[צילום רנטגן]] ניתן להבחין במרכיבי הלהב שהייתה באיכות גבוהה. היא [[חישול|חושלה]] ככל הנראה משבעה מוטות ברזל במהלומות על [[סדן (נפחות)|סדן]] ליצירת כלי נשק מעולה. בנוסף ל[[חוזק חומרים|חוזק המתיחה]] המצוין של הלהב הוסיף עליה האומן [[ריתוך|ריתוכים]] לאורכה, שיצרו, לאחר השחזה והברקה, דוגמת גלים (אותה אפשר לראות בהעתק החרב המוצג לצד שרידי החרב המקורית במוזיאון הבריטי).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://artsandculture.google.com/asset/sword-from-the-ship-burial-at-sutton-hoo/uQGATpxRArOXnw|כותרת=Sword from the ship-burial at Sutton Hoo|אתר=באתר artsandculture.google}}</ref> המראה המובהק של הלהב מוזכר גם מספר פעמים באפוס ביאוולף  שם מתוארות חרבות עם "להב ארוגה", "להב גלית" או "להב מתפתלת". נראה כי ה[[נפח (מקצוע)|נפחים]] והאומנים של שושלת [[ואפינגאס]] פיתחו יכולות גבוהות של חישול ברזל ומתכות אחרות, כפי שניתן לראות גם מכלים נוספים שנמצאו בחדר הקבורה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.wuffings.co.uk/MySHPages/SHTreasure/SHSword.htm|הכותב=Dr Sam Newton|כותרת=The Royal Sword Blade|אתר=באתר wuffings.co.uk|תאריך=2014}}</ref> בחינה מדוקדקת של חלקי הניצב מראה שהם עשויים באיכות גבוהה ביותר. גולת הניצב מעוטרת ב-53 אבני חן המשובצות בטכניקת קלויזון{{אנ|Cloisonné}} (cloisonné) במארג רצועות זהב דקיקות היוצרות תאים לשילוב פיסות האבנים. הזהב באיכות של 97 [[אחוז]]. בחינה דקדקנית של ניצב החרב מצביעה על כך שבעל החרב היה ככל הנראה שמאלי.<ref name=":15">{{קישור כללי|כתובת=https://blog.britishmuseum.org/eighty-years-and-more-of-sutton-hoo/|הכותב=Sue Brunning|כותרת=Eighty years (and more) of Sutton Hoo|אתר=בלוג האוצרת באתר המוזיאון הבריטי blog.britishmuseum.org}}</ref> קישוט הזהב של גולת ניצב החרב נשחק בצד הנגדי לזה שניתן היה לצפות בחרב שבעליה ימני. הנחתה של החרב מימין למת באופן לא שגרתי ובניגוד לממצא בקברים אנגלו-סקסונים אחרים מחזקת השערה זו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=nb9vTu73xmE|כותרת=סרטון אוצרת המוזיאון הבריטי|אתר=באתר Youtube}}</ref> ממצאים דומים של טיפוס גולת הניצב מסאטון הו התגלו בחפירות בשבדיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://wuffings.co.uk/index.php/wuffing-resources/sutton-hoo-burial-ground-of-the-wuffings/the-sword-hilt/?doing_wp_cron=1618052571.7663331031799316406250|כותרת=The Sword hilt|אתר=באתר wuffings.co.uk}}</ref> מאחז הניצב לא שרד שכן ככל הנראה הוא יוצר מחומר אורגני כלשהו, עץ או קרן, שנרקב והתפורר עם הזמן. ניתן לשער את ממדיו של המאחז הודות לשני תפסים מזהב רקום שהותקנו עליו ושרדו. בדומה למאחז, גם שמורת הניצב היתה ככל הנראה מעץ או מקרן ולא שרדה. ניתן ללמוד מעט על החתך שלה על בסיס מידותיהם של קישוטי הקצה המוזהבים שהותקנו עליה. משני צדי חלקו העליון של הנדן נמצאו קישוטים בדמות [[פירמידות]] קטומות שגובהן כסנטימטר. בכל אחת משובצות 110 אבני חן, זכוכית כחולה ו[[מילפיורי]]. המתכת ששימשה לגוף הפירמידה ולשיבוץ האבנים הכילה 77 אחוז זהב ו-22 אחוז כסף. במשטח העליון של הפירמידה הקטומה שובצה דוגמת משבצות בשחור לבן עשויה זכוכית מילפיורי. בתחתית כל פירמידה יצר הצורף בזהב חריצים דרכם הושחלה ככל הנראה רצועה כלשהי ומכאן ההנחה שהן שימשו לקישוט שרוך החרב (sword-knot) שנועד לאבטח את החרב לנדנה.<ref name=":6" /> שרוכים כאלה עדין מקשטים כיום חרבות טקסיות. קשירת חרב המלך לנדן מסמלת אולי עיתות שלום בעוד שהתרת הקשר יכולה לציין הכרזת מלחמה. עיטור הפירמידות משלב סגנון אמנותי אנגלו-סקנדינבי הבא לביטוי בטכניקת הקלויזון עם סגנון [[קלטים|קלטי]] המופגן בטכניקת המילפיורי והזכוכית הכחולה. הדעה הרווחת במחקר היא שמקורן של הפירמידות בבית מלאכה מלכותי במזרח-אנגליה. אך עדין לא ברור באיזו טכניקה הצליחו האמנים לחתוך בשלמות ובדיוק כה רב את אבני החן הקשות כדי לשלבן באופן מושלם בעיטורים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.wuffings.co.uk/MySHPages/SHTreasure/SHSwordHilt.htm|הכותב=Dr Sam Newton,|כותרת=The Sword Hilt|אתר=באתר wuffings.co.uk}}</ref>
 
בקרבת מיקום החלק העליון של הגופה נמצאו חפצים הנחשבים כאוצר מופלא הודות לאיכותם הגבוהה והרמה האמנותית יוצאת הדופן של עיטוריהם, בהתאמה מלאה לרמה הטכנית ולמורכבות העיטורים בזהב ואבני חן של החרב והנדן. חפצים אלה כללו [[אבזם|אבזמים]], כותפות, כיסוי ל[[ארנק]], וחלקים מתכתיים (זהב עיקר) נוספים שהשתייכו ככל הנראה לחגור, כולם מעוטרים ברמה גבוהה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=R.L.S. Bruce Mitford|שם=The Sutton Hoo Ship-Burial: A handbook|מקום הוצאה=London|מו"ל=The trustees of the British Museum|שנת הוצאה=1968|פרק=2|עמ=28}}</ref>
 
== החשיבות ההיסטורית של סאטון הו ==
המחקר ההיסטורי על הממלכות האנגלו-סקסוניות ובמיוחד על זו של מזרח-אנגליה עבר מהפך מסעיר מאז חשיפתו של קבר הספינה בסאטון הו על ממצאיו העשירים. לפתע היה בידי החוקרים וההיסטוריונים, שעד אז הסתמכו במחקר ממלכת מזרח-אנגליה על רמזים ורסיסי תעוד היסטורי (כמו האפוס של ביאוולף או הכתיבה ההיסטורית של ביד הקדוש) שפע של חומר ממשי, מאתר מלכותי מראשית המאה ה-7. שאלות רבות וקשות באשר לזהות מוצאם של האנגלו-סקסונים, מהות דתם, מנהגי היום יום שלהם, אומנותם, הישגיהם הטכניים, קשרי החוץ שלהם או מקורות השושלת ששלטה במזרח-אנגליה - כל אלה שבו להבחן על סמך התגליות מסאטון הו. חשיבותו האמיתית של האוסף מסאטון הו הוא במהפכה שנוצרה בתודעה ובהערכת התקופה והאנשים שיצרו אותו. עד לגלוי קבר הספינה שלטה במחקר התפיסה כי לאחר נסיגת האימפריה הרומית, במאה הרביעית, שקעה בריטניה לתקופה אפלה בה חלה התדרדרות חברתית, בידוד בינלאומי וניוון תרבותי. הממצא מסאטון הו סייע לשלול לחלוטין תפיסה זו ולהוכיח שחבל ארץ זה שנשלט על ידי האנגלו-סקסונים הצטיין בהישגים אמנותיים יוצאי דופן, באמונות דתיות מורכבות ובקשרים בינלאומיים מפותחים. לפתע הפכו האגדות באפוס ביאוולף על אוצרות מרהיבים, מלכים רבי עוצמה וטקסי לוויה מפוארים למציאות בעלת ממד פיסי ממשי.<ref name=":15" /> ממצאי סאטון הו מספרים סיפור מפתיע ורב עוצמה על חצר המלוכה האנגלו-סקסוני ועל עושרו התרבותי והחומרי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=R. L. S. Bruce-Mitford|שם=The Sutton Hoo Ship Burial|כתב עת=Scientific American|מו"ל=Nature America|כרך=Vol. 184, No. 4|עמ=30|שנת הוצאה=1951}}</ref> הנסיונות לענות על השאלות הרבות שעוררו הממצאים באשר לטיבו של תל מספר 1 (קבר או גלעד), למעמדו ולזהותו של הנקבר (מלך? מי המלך?) ומה מהות הקשר בממצאים לשבדיה, הביאו את ההיסטוריונים למסקנות מרחיקות לכת באשר להתפתחות ההיסטורית של ממלכת מזרח-אנגליה. לעומת חוקרים שבדים שביקשו לפתור את הבעיה על ידי זיהוי הקבר כמקום מנוחתו של מלך או מנהיג רם-מעלה שבדי, מרבית החוקרים מסכימים היום עם הזיהוי של ראדוולד, מלך-העל משושלת הואפינגאס האנגלו-סקסונית, כמי שנקבר בקבר הספינה. כתוצאה מכך, ומתוך ההכרח ליישב את הקשר החזק שיש לממצאים בסאטון הו לתרבות סקנדינבית ושבדית במיוחד, התקבלה הגישה במחקר הגורסת כי הקבר הוא אנגלו-סקסי של מלך אנגלי, צאצא לשושלת שמקורותיה בשבדיה אשר התיישבה בחלק זה של בריטניה כמאה שנה מוקדם יותר.
 
== קישורים חיצוניים ==
1,849

עריכות