ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אופסי
שורה 160:
}} בשנות ה-20 התרבו מאוד המדורות ברחבי הארץ, בעקבות פעילות חינוכית אינטנסיבית{{הערה|שם=בן עמי ה|1=בן עמי, ירון. 2014. [https://www.youtube.com/watch?v=FD_AXogMgSA&index=1&list=PLdG7ggKO9lh33Do_8QeyZycFLo-Zsr_Py '''משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג'''] פרק ה, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.}}.
 
הדלקה בל"ג בעומר במירון מוכרת מהמאה ה-19 לכל המאוחר. רבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]] קנה מאנשי צפת את זכות ההדלקה ונהג לשלוח מטפחת משי מדי שנה עבור ההדלקה. בהמשך עברה הזכות לצאצאיו, אדמו"רי [[חסידות בויאן]]{{הערה|בצלאל לנדוי, אסופת מאמרים בסוף '''מסע מירון''' בהוצאתו, ירושלים תשכ"ו, עמ' קיט}}.
 
בקרב ילדים, נוער ואף מבוגרים, נהוג לערוך מדורות גדולות, בהן מקובל להכין תפוחי אדמה אפויים (על ידי הטמנתם בגחלים של המדורה, לעיתים לאחר עטיפתם בנייר אלומיניום), המכונים "קרטושקעס" או "קרטופלך" (תפוחי אדמה ב[[יידיש]]), וכן לערוך [[פיקניק]]ים או "[[על האש]]". סביב חלק מהמדורות נערכות גם פעילויות חברתיות כגון [[משחק חברה|משחקי חברה]], [[שירה בציבור (ישראל)|שירה בציבור]], סיפורי [[צ'יזבט]]ים ושיחות חברים. לעיתים נמשכות המדורות עד שעות הבוקר המוקדמות (בעיקר אצל בני נוער וצעירים).