אינטליגנציה רגשית – הבדלי גרסאות

'''[[אינטליגנציה]] [[רגש]]ית''' היא יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את [[רגש]]ותיורגשותיו ואת רגשות האחר. לאינטליגנציה רגשית ישנן כמה הגדרות ודרכי מדידה שונות<ref>{{צ-מאמר|שם=The Measurement of Emotional Intelligence: A Critical Review of the Literature and Recommendations for Researchers and Practitioners|קישור=https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyg.2019.01116/full|כתב עת=Frontiers in Psychology|שנת הוצאה=2019-05-28|עמ=1116|כרך=10|doi=10.3389/fpsyg.2019.01116|מחבר=Peter J. O'Connor, Andrew Hill, Maria Kaya, Brett Martin}}</ref>. לחלק ממדדי האינטליגנציה הרגשית ישנם קשרים מתאמיים עם משתנים כמו הצלחה בלימודים<ref>{{צ-מאמר|שם=Emotional intelligence predicts academic performance: A meta-analysis.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/bul0000219|כתב עת=Psychological Bulletin|שנת הוצאה=2020-02-XX|עמ=150–186|כרך=146|doi=10.1037/bul0000219|מחבר=Carolyn MacCann, Yixin Jiang, Luke E. R. Brown, Kit S. Double}}</ref> וביצועים בעבודה<ref>{{צ-מאמר|שם=The relation between emotional intelligence and job performance: A meta-analysis|קישור=http://doi.wiley.com/10.1002/job.714|כתב עת=Journal of Organizational Behavior|שנת הוצאה=2011-07-XX|עמ=788–818|כרך=32|doi=10.1002/job.714|מחבר=Ernest H. O'Boyle, Ronald H. Humphrey, Jeffrey M. Pollack, Thomas H. Hawver}}</ref>. יחד עם זאת, לא ברור מה גודל התרומה הייחודית של אינטלגנציהאינטליגנציה רגשית מעבר לזו של אינטליגנציה ואישיות<ref>{{צ-מאמר|שם=Overlap between the general factor of personality and emotional intelligence: A meta-analysis.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/bul0000078|כתב עת=Psychological Bulletin|שנת הוצאה=2017-01-XX|עמ=36–52|כרך=143|doi=10.1037/bul0000078|מחבר=Dimitri van der Linden, Keri A. Pekaar, Arnold B. Bakker, Julie Aitken Schermer}}</ref>.

ב-[[1940]], [[דייוויד וקסלר]] התייחס להשפעת הגורמים הלא-קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט [[מודל]] לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו{{הערה|שם=baron06|1= Bar-On, R. (2006). The Bar-On model of emotional-social intelligence (ESI). Psicothema, 18, supl., 13-25. }}. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את [[תאוריית האינטליגנציות המרובות]] כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי{{הערה|1= Smith, M. K. (2002) "Howard Gardner and multiple intelligences", the encyclopedia of informal education, Downloaded from http://www.infed.org/thinkers/gardner.htm on October 31, 2005. }}. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם.

האזכור המפורש הראשון של המונח '''אינטליגנציה רגשית''' מיוחס בדרך כלל לעבודת הדוקטורט של ווין פיין (Wayne Payne), "מחקר על רגש: פיתוח אינטליגנציה רגשית" (1985){{הערה|1= Payne, W.L. (1983/1986). A study of emotion: developing emotional intelligence; self integration; relating to fear, pain and desire. Dissertation Abstracts International, 47, p. 203A. (University microfilms No. AAC 8605928) }}. מאחר שעבודה זו לא פורסמה, המונח הופיע בספרות המדעית לראשונה עם מאמרם של [[פסיכולוג|הפסיכולוגים]] ג'ון מאייר ופיטר סאלוביי שיצא לאור בשנת 1990

בשנת [[1995]] המונח קיבל פרסום נרחב ועלה על סדר היום הציבורי, עם פרסומו של ספר בנושא שנכתב על ידי ה[[עיתונאי]] והפסיכולוג ד"ר [[דניאל גולמן]]{{הערה|שם=goleman95|1= Goleman, D. (1995). Emotional intelligence. New York: Bantam Books}}. ספרו של גולמן היה בעיקרו פרשנות לעבודתם של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ אנקדוטות בנושא מבנה ה[[מוח]]. ספרו של גולדמן היה לרב מכר והפך את המונח "אינטליגנציה רגשית" לנחלת הכלל, בייחוד לאחר פרסום [[מאמר סקירה]] על הספר במגזין [[טיים מגזין|טיים]]{{הערה|1= Gibbs, Nancy (1995, October 2). The EQ Factor. Time magazine. Web reference at http://www.time.com/time/classroom/psych/unit5_article1.html accessed January 2, 2006.}}.

מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ו[[מדידה והערכה|שיטות מדידה]] מגוונות. ב-1990 סאלוביי ומאייר הציעו את ההגדרה: "יכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו"{{הערה|שם=salovey90}}. לאחר פרסום הגדרה זו, הוצעו הגדרות נוספות, דבר שגרם לבלבול בנוגע למשמעות המושג. עד היום (2019) ההגדרות לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומעדכנים אף את הגדרותיהם הם{{הערה|1= Dulewicz V & Higgs M. (2000). Emotional intelligence – A review and evaluation study. Journal of Managerial Psychology 15 (4), 341 – 372}}. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי [[אינטליגנציה|האינטליגנציה]] וה[[רגש]]ות על ידי התייחסות לרגשות כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה החברתית{{הערה|שם=grewal|1= Salovey P and Grewal D (2005). The Science of Emotional Intelligence. Current directions in psychological science, Volume14 -6 }}. במחקרי המשך שפרסמו, החוקרים עדכנו את הגדרתם המקורית ל:"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית"

{{הערה|שם=salovey97|1=Salovey P and Grewal D (2005)[. research"[http://citeseerx.yaleist.psu.edu/heblabviewdoc/pub_pdf/pub68_SaloveyGrewal2005_scienceofEIdownload?doi=10.1.1.385.2439&rep=rep1&type=pdf "The Science of Emotional Intelligence."]". Current directions in psychological science, Volume14Volume 14-6}}.

המודל מציע כי אינטליגנציה רגשית מורכבת מ – 4מארבע יכולות מובחנות:

# '''הבנת רגשות וידע רגשי''' – יכולת להבין את "שפת הרגש" וקשרים מורכבים בין רגשות שונים, להבחין בדקויות כגון ההבדל בין [[שמחה|שמח]] ל[[התלהבות|נלהב]], לזהות ולתאר את התפתחות הרגשות במהלך הזמן, כמו למשל, כיצד [[הלם]] יכול להפוך ל[[עצב (רגש)|צער]] ו[[אבלות (יהדות)|אבל]]. ידע רגשי מתייחס להבנת הגורמים וההשלכות של [[מצב רוח|מצבי רוח]] ורגשות, התפתחותם והשינויים החלים בהם עם חלוף הזמן.

# '''ניהול רגשות''' – היכולת ל[[עבודת רגשות|ויסותוויסות רגשי]] של עצמנו ושל אחרים. הכוונה היא [[שליטה עצמית|שליטה]] ברגשות שלנו בהתאם למצב, יכולת לרתום רגשות (אפילו שליליים) להשגת היעדים הרצויים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת [[השפעה]], קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית{{הערה|שם=grewal}}.

כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית [[כלי מדידה]] שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית החוקרים מסכימים על כך שהם מודדים למעשה מבנים תאורטיים שונים. בבסיס המודל של סאלוביי ומאייר עמדה ההנחה שרגש הוא מידע שיש לעבד, כך שאינטליגנציה רגשית צריכה להיות חלק ממערך האינטליגנציות המסורתי. לפיכך [[שיטות מחקר|מתודולוגיית]] הערכת אינטליגנציה רגשית על פי המודל מתבססת על מדדי ביצוע או יכולת בדומה ל[[מנת משכל|מדידת אינטליגנציה]] מרחבית או כמותית. החוקרים פיתחו כלי מדידה מבוסס ביצוע –Mayer-Salovey-Caruso Emotional Intelligence Test) MSCEIT){{הערה|שם=grewal}}.

ה –MSCEIT הוא סוללת מבחנים בת 40 דקות, המניבה ציונים בכל אחד מ-4מארבעת המרכיבים של המודל וציון כללי. יש אפשרות ציינון בהשוואה לתשובות [[מדגם]] מייצג, או דירוג מומחים, כלומר השוואה בין תשובות הנבדק לאלו של חוקרי רגשות. מבחן זה מנסה לענות על נקודות התורפה של [[שאלון|מדדי דיווח עצמי]], בכך שהוא מציג בעיות שיש לפתור, ולא מסתמך על [[אינטרוספקציה]] בלבד. עם זאת, בניגוד למבחני אינטליגנציה, התשובות אינן מדורגות באופן אובייקטיבי ויש אלמנט של מוסכמות חברתיות (פירוט על כך בהמשך).

(Trait Emotional Intelligence Questionnaire) שהוצע כאופרציונליזציה למודל של פטרידס ופרנהם{{הערה|1=Petrides, K. V., & Furnham, A. (2003). Trait emotional intelligence: behavioral validation in two studies of emotion recognition and reactivity to mood induction. European Journal of Personality, 17, 39–75}}. השאלון מורכב מ-15 תתי סולמות המאורגנים תחת ארבעה גורמים: [[רווחה|רווחה אישית]], שליטה עצמית, אמוציונאליות וחברותיות. מחקר שפורסם לאחרונה בחן את תכונותיו הפסיכומטריות של המבחן בקרב אוכלוסייה צרפתית, ומצא תמיכה לכך שהמבחן אינו מודד אינטליגנציה אלא תכונות אישיות (לא נמצא [[מתאם]] עם מבחן [[חשיבה]] לא מילולית, בעוד שנמצא קשר בין ציוני המבחן לממדי אישיות- [[אופטימיות]], פתיחות, מוכוונות){{הערה|1=Leroy, Luminet, Mikolajczak and Roy (2007). Psychometric Properties of the Trait Emotional Intelligence Questionnaire: Factor Structure, Reliability, Construct, and Incremental Validity in a French-Speaking Population. Journal of Personality Assessment, 88(3), 338–353 }}.

לפי גישה זו, אינטליגנציה רגשית-חברתית היא מכלול תכונות רגשיות וחברתיות הקובעות באיזו אפקטיביות אנו מבינים את עצמנו ואחרים, מביעים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם דרישות היומיום{{הערה|שם=baron06}}. המודל מציע 5חמישה גורמי על:

==== מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און ====

המודל הראשון שהוצע על ידי [[דניאל גולמן]]{{הערה|שם=goleman95}} הכיל חמישה מרכיבים:

על פי גולמן, המיומנויות הללו קשורות אחת לשנייה באופן [[היררכיה|היררכי]]: יש צורך ביכולת לזהות רגשות על מנת להשיג שליטה רגשית. אחד האספקטים של שליטה רגשית הוא היכולת להגיע למצב רגשי המעודד דחף להישגיות. שלוש היכולות הללו, כשהן מכוונות כלפי אנשים אחרים, מאפשרות לקרוא ו[[השפעה|להשפיע]] באופן חיובי על רגשות הזולת, וכל ארבע היכולות הללו מגבירות את היכולת לפתח ולשמור על [[מערכת יחסים]] בין אישית. בספרו טען גולמן כי האינטליגנציה הרגשית לא נופלת בחשיבותה מהשכלית ומי שלוקה בה, מסתגל פחות טוב לסביבתו, עלול לחוות קשיי תפקוד מבחינה חברתית ואף פגיעה ב[[קריירה]].

ב-1998 גולמן פרסם ספר נוסף, בו הציע מודל אינטליגנציה רגשית שנוצר על מנת לנסות לנבא אפקטיביות והצלחה אישית במקומות עבודה וב[[ארגון|ארגונים]]{{הערה|שם=goleman98|1=Goleman, D. (1998). Working with emotional intelligence. New York: Bantam Books}}. המודל מבוסס על מספר מיומנויות שזוהו במחקריו כמאפיינים את העובדים המצליחים ביותר. כיום המודל מציע ארבעה ממדים: מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול יחסים. לפי גולמן כל אחת מהמיומנויות הרגשיות מהווה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות חיוניות בארגון. אלו מיומנויות [[סביבה (פסיכולוגיה)|נלמדות]] ולא [[תורשה|מולדות]], שניתן לטפח ולפתח. גולמן מציע כי האדם נולד כשברשותו אינטליגנציה רגשית כללית, הקובעת את גבולות הפוטנציאל שלו ללמידת המיומנויות הרגשיות הספציפיות{{הערה|שם=boy|1=Boyatzis, R., Goleman, D., & Rhee, K. (2000). Clustering competence in emotional intelligence: insights from the emotional competence inventory (ECI). In R. Bar-On & J.D.A. Parker (eds.): Handbook of emotional intelligence (pp. 343-362). San Francisco: Jossey-Bass.}}.

הביקורת מגיעה משלושה מקורות עיקריים: ביקורת [[תאוריה|תיאורטיתתאורטית]] על מהות המושג, ביקורת [[מתודולוגיה|מתודולוגית]] על מדידתה, וביקורת [[מחקר|אמפירית]] לגבי תרומתה לניבוי משתנים אחרים.

ברמה האקדמית, מספר טיעונים הועלו כנגד הבסיס התאורטי של המושג. נטען כי כיום הגדרת המושג לא יציבה, ממשיכה לעבור שינויים והרחבות לעיתים תכופות, וכתוצאה מכך היא מכילה מרכיבים רבים ושונים מכדי שניתן יהיה לכללם תחת [[תאוריה|מסגרת תאורטית]] אחת. לוק (2005){{הערה|שם=locke|1=Locke, E.A. (2005). Why emotional intelligence is an invalid concept. Journal of Organizational Behavior, 26, 425-431.}}מזכיר חלק מהמרכיבים הנכללים בהגדרות השונות, כהדגמה לכך שלא ניתן למצוא להם מכנה משותף: אינטרוספקציה, הבעה רגשית, [[שפת גוף|תקשורת לא מילולית]], [[שליטה עצמית|ויסות עצמי]], תכנון, הפניית [[קשב]]. ניתן לראות כי ישנם חילוקי דעות באשר למהות המושג - האם מדובר ביכולת קוגניטיבית, במיומנות שניתן לפתח, או בתכונת אישיות? Locke טוען כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה{{הערה|שם=locke}}. לדבריו, זהו עוד מקרה של אינטליגנציה במובן המקובל של [[IQ]], המיושמת בתחום ספציפי (רגשות) ולכן יש להגדירה כמיומנות.

ביקורת אחת מופנית כלפי המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר שאין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה שימוש בדירוגי מומחים ובהסכמה בין מדרגים כקריטריון לתשובה טובה. נטען כי כתוצאה משיטת ציינון זו, ייתכן שהמבחן מודד [[קונפורמיות]] ולא אינטליגנציה רגשית{{הערה|1=Roberts, R. D., Zeidner, M., & Matthews, G. (2001). Does emotional intelligence meet traditional standards for an intelligence? Some new data and conclusions. Emotion, 1, 196–231}}.

ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים [[ידע]] על רגשות אך לא את היכולת עצמה{{הערה|1= Brody, N. (2004). What cognitive intelligence is and what emotional intelligence is not. Psychological Inquiry, 15, 234-238. }}. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח על ה[[התנהגות]] המתאימה למצב מסוים, אין פירוש הדבר כי הוא אכן יוכל ליישם ידע זה במציאות. בנוסף, ישנם חילוקי דעות האם באמת ניתן למדוד "אינטליגנציה רגשית" נטולת הקשר, או שמא מדובר ביכולות ברמות שונות בסיטואציות שונות.

קולות אחרים הושמעו כנגד רגישותם של מדדי הדיווח העצמי להטיית [[רצייה חברתית]], קרי דפוס תשובה בו הנבחן מנסה באופן שיטתי להציג עצמו באור חיובי{{הערה|1=Paulhus, D.L. (2002). Socially desirable responding: The evolution of a construct. In H. Braun, D. N. Jackson, & D.E. Wiley (Eds.), The role of constructs in psychological and educational measurement (pp.67-88). Hillsdale, NJ: Erlbaum.}}. נמצא כי הטיה זו מזהמת את התשובות בשאלוני אישיות{{הערה|1=Holtgraves, T. M. (2004). Social desirability and self-reports: Testing models of socially desirable responding. Personality and Social Psychology Bulletin. 30, 161-172.}}, ולמעשה מתווכת את הקשרים בין מדדים שונים. כלומר, ייתכן שקשר בין משתנים לא משקף קשר אמיתי, אלא את דפוס התשובות של הנבחן שכאמור מנסה להציג עצמו באופן חיובי.

אחרים העלו שאלות בקשר ל[[מתאם]] שנמצא בין מדדי דיווח עצמי של אינטליגנציה רגשית לבין תכונות אישיות. לפי הגישה הרואה באינטליגנציה רגשית תכונת אישיות, אין בכך פסול מאחר שטבעי כי יימצא מתאם בין תכונה זו לתכונות אישיות אחרות, בייחוד כששתי המדידות מתבצעות על ידי דיווח עצמי{{הערה|שם=pet2000}}. מאידך, נטען כי מתאם כזה מצביע על בעיה ב[[תוקף (מחקר)|תוקף]] המבנה של המושג, וספציפית, על יתירות במבנה התאורטי{{הערה|1= Davies, M., Stankov, L., & Roberts, R. D. (1998). Emotional intelligence: In search of an elusive construct. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 989-1015.}}.

למרותאף על פי שהתחום הקרוי "אינטליגנציה רגשית" הניב אפיקי [[מחקר]] רבים, ביקורות רבות הופנו על ידי הקהיליה המדעית לפרשנות הפופולרית המקודמת על ידי גולמן וגורמים מסחריים אחרים. בעוד שה"זרם האקדמי" נזהר ב[[הסקת מסקנות]] אודות כוחה הניבויי של האינטליגנציה הרגשית, ב"זרם המסחרי" נטענו טענות רבות שאינן מגובות על ידי מחקרים מדעיים{{הערה|שם=landy|1= Landy, F.J. (2005). Some historical and scientific issues related to research on emotional intelligence. Journal of Organizational Behavior, 26, 411-424. }}. לדוגמה, בספרו מ-1998 גולמן טוען כי "המנהיגים האפקטיביים ביותר דומים במובן חשוב אחד: כולם בעלי רמה גבוהה של מה שמכונה אינטליגנציה רגשית... אינטליגנציה רגשית היא [[חוק בל יעבור|תנאי בל יעבור]] ל[[מנהיגות]]." לאנדי (2005) מוסיף ומזכיר כי [[נתונים|הנתונים]] הגולמיים עליהם מתבססות כביכול טענות אלו, מוחזקים במאגרי מידע [[קניין|קנייניים]], ועל כן אינם נגישים לחוקרים בלתי תלויים לצורך ניתוח ושחזור הממצאים, ואין אפשרות כלל לבחון את אמינות ההכרזות הנעשות על בסיסם{{הערה|שם=landy}}.

לאינטליגנציה רגשית יש יכולת לתת לאדם פתרונות להתמודד עם הרבה סוגים של משברים בחייו האישיים והחיצונים, כלכלי וחברתי (אלפמבוים, 2010). למרותאף על פי שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, יש הטוענים כי ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות הבעה רגשית לילדים בגיל הרך. ניתן להראות להם שגם מבוגרים מרגישים, לתת לגיטימציה להבעת רגשות, ולפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת{{הערה|יהודה מוטעי (1999), חינוך והוראה - הלכה למעשה, חיפה|כיוון=ימין}}. דרך נוספת היא השמעת סיפורים ושירים התורמים לטיפוח הרגשי, ועוזרים בזיהוי ובהבנת התהליכים הרגשיים אצלם ואצל זולתם. בתוך כך, נוצרת אצל הילדים מודעות להבחנה בין הרגש לבין מעשה, שעליו לקבל אחריות על עשייתו. בכך מתבהרים לילדים כללים וגבולות התנהגות (מורשת, 2006).

בנוסף במחקר מודל הפינות שנעשה באניברסיטאת אוקספורד בשנת 2012 על ידי נוירולוגים ופסיכולוגים ביניהם סטיבן אשר נמצא כי ילד בגיל ההתפתחות (6-106–10) שבילדות הועמד כעונש עם הראש לכיוון פינת החדר יגדל להיות עם אנטיליגנציה רגשית פחותה ויפעל בדרכי אלימות וחתירה אגרסיבית למטרה מבלי להתחשב ברצונות הקרובים אליו לעומת ילד שהועמד כעונש עם הגב לכיוון הפינה שעליו אין השפעות, זאת כנראה כיוון שהחוויה כאשר ילדי הכיתה ראו את אותו ילד והוא לא יכלהיה יכול לראות אותם נצרבה עמוק יותר בזיכרון הילד והוא ימנע בכל מחיר מלהגיע לסיטואציה דומה{{מקור}}.