עומר ח'יאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
שורה 15:
ח'יאם התפרסם בזכות שורה של חיבורים [[אלגברה|אלגבריים]] שפרסם בזמנו, דבר שגרם ל[[סולטאן]] [[מלכשאה הראשון|מאלכשאה הראשון]] להטיל עליו משימות מחקר ב[[אסטרונומיה]]. ידוע שהיה בקיא גם ב[[פילוסופיה]], [[משפטים|משפט]] ו[[היסטוריה]], אך כתבים שלו על נושאים אלו כמעט שלא נשתמרו. ח'יאם מצא שיטה [[גאומטריה|גאומטרית]] לפתרון של [[משוואה ממעלה שלישית|משוואות ממעלה שלישית]], הישג שהפך אותו למתמטיקאי הראשון שמצא פתרון כללי למשוואות כאלו. רק [[המאה ה-16|במאה ה-16]] מצא [[ניקולו טרטליה|טרטליה]] שיטה [[אלגברה|אלגברית]] טהורה לפתרון הבעיה. הוא היה הראשון שחקר תכונות של [[מרובע סאקרי]].
 
פרסומו ב[[מערב]] החל כאשר [[תרגום|תרגם]] [[אדוורד פיצג'ראלד]] {{אנ|Edward FitzGerald (poet)}} ל[[אנגלית]] בשנת [[1859]] אוסף שירים שחיבר, ה"מרובעים" ("רבעיאת"). השירים מורכבים על פי משקלי [[ממלכת פרס|פרסי]] של [[מרובע (שירה)|יחידות בעלות ארבע שורות]]. שורשי המרובעים נעוצים בשירה העממית הפרסית, וח'יאם שכלל וגיבש את הצורה השירית הזאת. לרוב הטורים עמוסים בתוכן עשיר. כיוון שהשירים עוררו התנגדות דתית, הם הועתקו בחשאי וצורפו אליהם גם שיריהם של כותבים אחרים. מבין יותר מ-5,000 שירים אשר מיוחסים לח'יאם, רק בין 158 ל-500 נחשבים כאותנטיים. בערוב ימיו הלך ל[[מכה]] כדי להיטהר, ולאחר מותו נקבר ב[[נישאפור]] {{אנ|Nishapur}}.
 
על שמו נקראו [[מכתש פגיעה|מכתש]] ח'יאם על ה[[ירח]] ו[[אסטרואיד]] 3095. בחיפה [[שמות רחובות בישראל|נקרא רחוב על שמו]], וביפו פעל משנת 1958 מועדון לילה על שמו, שהקימו [[שלמה צפריר]] ו[[זאב ברלינסקי]].