קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הוספת מקור, הרחבה
שורה 47:
 
=== צעירותו ===
קונסטנטינוס הראשון נולד ב-[[2 באוגוסט]] [[1868]] ב[[אתונה]], ל[[גאורגיוס הראשון, מלך היוונים]] ול[[אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה]]. הוא היה יורש העצר היווני הראשון שנולד על אדמת יוון מאז [[מלחמת העצמאות של יוון|מלחמת העצמאות שלה]] (שני קודמיו, [[אותון, מלך יוון]] וגאורגיוס הראשון, היו במקורם מבתי אצולה שונים ונבחרו במהלך חייהם לכהן בתור מלכי יוון. בעת נולד הייתה דרישה עממית נרחבת לקרוא לולד בשם קונסטנטינוס, במטרה להדגיש כי הוא למעשה יורשו של [[קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית]] האחרון. לפי אמונת ה[[פולקלור]] מי שישיב את [[קונסטנטינופול]] ליוונים מידי [[האימפריה העות'מאנית]] יקרא קונסטנטינוס. בצעירותו העניק לו אביו את תואר האצולה "דוכס [[ספרטה]]" אשר עורר משבר בין המלוכה לפרלמנט שכן לפי החוקה נאסר להעניק תארי אצולה נוספים מעבר לקיימים של בני משפחת האצולה.
 
קונסטנטינוס חונך בידי מורים פרטיים אשר החדירו לו, עוד בילדותו, את רעיונות הלאומיות היוונית ובראשם "המגאלי" (בתרגום מילולי: הרעיון הנשגב); אידאולוגיה פוליטית שקראה לאחד את כל היוונים תחת שלטון יוון הריבונית, כולל תושביה היוונים של קונסטנטינופול ו[[אסיה הקטנה]] בכלל שהיו דאז בשליטה עות'מאנית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.greekroyalfamily.gr/en/genealogical-tree/466-king-constantine-i.html|כותרת=המלך קונסטנטינוס הראשון|אתר=משפחת המלוכה היוונית - האתר הרשמי}}</ref>. האוכלוסייה של היוונים מחוץ ליוון באותה העת הייתה פי ארבע בגודלה מאשר תושבי יוון. קונסטנטינוס נכנס אל האקדמיה הצבאית היוונית בשנת [[1882]] ולאחר שסיים את לימודיו ארבע שנים מאוחר יותר, המשיך את חינוכו הצבאי כאשר פעל בתור נספח צבאי ב[[ברלין]], בירת [[הקיסרות הגרמנית]]. בעודו בגרמניה שירת קונסטנטינוס בשורות המשמר הקיסרי והמשיך באותו הזמן ללמוד כלכלה ופוליטיקה. בשנת [[1890]] שב לאתונה בדרגת [[מייג'ור גנרל]]. במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-19]] היה קונסטנטינוס נשיא המועצה המארגנת של [[המשחקים האולימפיים]] המודרניים הראשונים. על המשחקים פעל קונסטנטינוס ביחד עם [[פייר דה קוברטן]].
 
=== קריירה צבאית ===
בינואר 1895 עורר קונסטנטינוס סערה פוליטית כאשר הורה לכוחות הצבא וה[[ז'נדרמריה]] לפרק מחאת רחוב נגד מדיניות ה[[מס]]. קונסטנטינוס פנה בעבר לקהל המחאה והמליץ ​​להם להגיש את תלונותיהם לממשלה. ראש הממשלה [[חרילאוס טריקופיס]] ביקש מהמלך להמליץ ​​לבנו להימנע מהתערבויות כאלה בפוליטיקה ללא התייעצות מוקדמת עם הממשלה. המלך גאורגיוס השיב כי נסיך הכתר היה, בפיזור המפגינים, רק מציית לפקודות צבאיות, וכי התנהגותו חסרה משמעות פוליטית. האירוע גרם לוויכוח סוער בפרלמנט, וטריקופיס התפטר לבסוף כתוצאה מכך. בבחירות הבאות הובס טריקופיס, וראש הממשלה החדש, [[תאודורוס דליאניס]], שביקש להמעיט בעוינות בין הממשלה לארמון המלוכה, ראה את הנושא סגור<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.livingwarbirds.com/constantine-i-of-greece.php|כותרת=קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון; המאבק עם טריקופיס|אתר=ציפורי מלחמה חיים (LIVING WARBIRDS)}}</ref>.
 
המשחקים האולימפיים הראשונים חיזקו את הרגש הלאומי ביוון ובשנה לאחר מכן, לנוכח פרוץ מרד של יוונים נגד השלטון העות'מאני ב[[כרתים]], יוון התערבה צבאית וטענה כי האי נמצא תחת ריבונותה. בהתחשב בעובדה שבעודה העת היה הגנרל היחיד בצבא היווני, קונסטנטינוס פיקד על [[צבא יוון|הצבא היווני]] במהלך [[המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897)]], אשר הוכיחה כי יוון אינה מוכנה למלחמה כוללת נגד העות'מאנים. בעות'מאנים כבשו את [[תסליה]] והיה על יוון לשלם הון עתק בתור [[פיצויי מלחמה]] לעות'מאנים. הממשלה החדשה שלאחר המלחמה הורתה לקונסטנטינוס לפקד על הארגון המחודש של הצבא. קונסטנטינוס עקב אחר מודל המעצמות האירופאיות בארגון המחודש, בעיקר של [[צבא הקיסרות הגרמנית]]. עם הארגון המחודש יצר קונסטנטינוס גרעין צבאי של קצינים הנאמנים לו בצורה אישית. ההנהגה הצבאית של הקצינים הללו עוררה מרות מצידם של הקצינים בדרגות הנמוכות יותר. ההתנגדות הזאת מצד הקצינים בדרגות הנמוכות הובילה אותם להנהיג את ארגון "הליגה הצבאית" שביצעה [[הפיכה צבאית]] נגד הפרלמנט והעלתה לשלטון את [[אלפתריוס וניזלוס]] בתפקיד [[ראש ממשלת יוון]].
 
שורה 63 ⟵ 65:
גם כן בשנת 1913, המלך גאורגיוס הראשון נרצח בחוצות סלוניקי מספר חודשים בלבד לאחר שהאחרונה סופחה לתוך יוון. עם נפילתו של המלך האחרון מונה קונסטנטינוס למלך יוון השלישי מאז עצמאות הממלכה במקומו של אביו. טבעו של המתנקש בחיי המלך אינו ידוע אם כי ישנה הערכה כי ההתנקשות נעשתה בתמיכת גרמניה, שהעדיפה את קונסטנטינוס תומך הגרמנים על אביו גאורגיוס אשר נהג לצדד עם [[האימפריה הבריטית]] ולשמור עמה על יחסים חמים. עם המשך הפיקוד הצבאי שלו במהלך מלחמת הבלקן השנייה, קונסטנטינוס הועלה להיות הראשון בתולדות יוון בדרגת [[פילדמרשל]]. בין השנים 1912 - 1914, [[מלחמות הבלקן]] הובילו להכפלת אוכלוסייתה של יוון ולחיזוק האידאולוגיה של "המגאלי". ביחד עם הניצחונות הצבאיים, החל קונסטנטינוס לקבל את הכינוי "'''קונסטנטינוס השניים עשר'''", בטענה להיותו יורשו של הקיסר הביזנטי האחרון.
 
הוא נטה לתמוך במדיניותה של הקיסרות הגרמנית, אך בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריז על [[מדינה נייטרלית|נייטרליות]]. יוון נשענה עם מסחר עם בריטניה וקונסטנטינוס ידע כי אין ליוון סיכוי נגד בריטניה לנוכח העליונות של [[הצי המלכותי הבריטי]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. אף על פי שברצונו קונסטנטינוס חשק בסיפוח קונסטנטינופול וסביבתה מהעות'מאנים כמו וניזלוס, הוא היה ספקן בנוגע לכניסה לברית "פזיזה" עם מדינות ההסכמה, במיוחד אחת המכוונת כנגד מקורביו הגרמנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.historynet.com/greco-turkish-war-1919-22.htm|כותרת=המלחמה היוונית - טורקית 1919 - 1922|אתר=היסטוריה}}</ref>. עקב המאבק הפנימי הפוליטי בנוגע למלחמה נוצר קרע בין ראש הממשלה לראש המטה הכללי, [[יואניס מטאקסס]]. וניזלוס התפטר מתפקידו בסופו של המשבר ללא כל פיתרון. ביוני 1915, לפני שהתקיימו הבחירות, מצבו הבריאותי של המלך קונסטנטינוס הוביל אותו להיעדר מסמכויותיו השלטוניות. המלך קונסטנטינוס לקה ב[[דלקת ריאות]]. הוא היה על ערש דווי ואף קיבל את טקסים אורתודוקסים שקדמו למותו של אדם בידי מנהיגי דת ב[[הכנסייה האורתודוקסית של יוון|כנסייה האורתודוקסית של יוון]]. באורח פלא קונסטנטינוס התאושש ושב לתפקידיו. הפרת הנייטרליות הימית של יוון בידי [[מדינות ההסכמה]], נפילת מספר ממשלות בקצב זמן קצר, בחירת תומכי המלוכה בלבד לפרלמנט והחשבת מפלגות רפובליקניות כלא מותאמות לחוקה לאחר בחירות כלליות, חיזקו את מעמדו בתור תומך אבסולוטיזם מקרב העם היווני והאוכלוסייה הכללית ופיתחו את המוניטין שלו בתור המגן של ריבונות יוונית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://spartacus-educational.com/FWWgreece.htm|כותרת=יוון ומלחמת העולם הראשונה|אתר=חינוך ספרטקוס}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=qaeTv0GzjIc|הכותב=The Great War|כותרת=מבחן מכריע לאחדות - יוון במלחמת העולם הראשונה I המלחמה הגדולה|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=22 באוגוסט 2016}}</ref>.
 
מה שהביא לתחילת ההתנגדות רחבת ההיקף לממשל קונסטנטינוס הייתה אזלת היד שנקט לנוכח כיבוש השטחים שאוכלסו בידי יווניים על ידי צבא [[ממלכת בולגריה]] במהלך קרבות [[החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה|החזית המקדונית]], אזלת יד אשר הובילה לאי שקט ביוון והפגנות המונים. [[אלפתריוס וניזלוס]] ראש הממשלה המפוטר אשר תמך בהצטרפות יוון ל[[מדינות ההסכמה]], חבר ל[[אדמירל]] [[פבלוס קונטוריוטיס]] ול[[גנרל]] [[פנאיוטיס דנגליס]] והם הגיעו לסלוניקי ובה הכריזו על הקמת מדינה עצמאית שכללה את צפון יוון, [[כרתים]] וחלק איי [[הים האגאי]]. היה זה למעשה מרד גלוי במלך שלווה בתנועת כוחות צבא משני הצדדים. מדינות ההסכמה העבירו את תמיכתם למרידה והשטחים תחת המורדים נפלו לשלטון צבאי. לפי דרישת המורדים פיזר קונסטנטינוס את צבא נאמניו אך הקים את יחידות המילואים שהיוו תנועה פוליטית ומיליציה פרו-מלוכנית. בעוד יוון נותרה נייטרלית מבחינה רשמית, כוחות משני צדי המלחמה הפכו אותה לאזור קרב. וניזלוס טען כי בהעברת מבצרים על גבול המדינה לידי כוחות מעצמו המרכז, קונסטנטינוס הפסיק לשמור על ריבונותה של יוון. עם הקמתה של ממשלה זמנית בסלוניקי בהנהגת הכוחות המורדים הנתמכים בידי מדינות ההסכמה, יוון נחצתה בפועל לשתי מדינות נפרדות והוטל אוליטימטום על קונסטנטינוס להתפטר מתפקידו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.firstworldwar.com/source/greece_jonnart1.htm|כותרת=מסמכים רבי חשיבות - אולטימטום מדינות ההסכמה הדורש כניעתו של המלך קונסטנטינוס הראשון, 11 ביוני 1917|אתר=מלחמת העולם הראשונה}}</ref>. ב-[[11 ביוני]] [[1917]], כשסכנת [[מלחמת אזרחים]] מרחפת מעל ממלכתו החליט קונסטנטינוס הראשון לוותר על המלוכה וגלה ל[[שווייץ]] הנייטרלית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.firstworldwar.com/bio/constantine.htm|כותרת=מי הוא מי? - קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון|אתר=מלחמת העולם הראשונה}}</ref>.
 
==== גלות ראשונה ====