קורבנות השלום – הבדלי גרסאות

 

==הביטוי בהקשר של הסכמי אוסלו==

הראשון בהסכמי אוסלו נחתם בחשאי ב-[[20 באוגוסט]] [[1993]] על ידי [[שמעון פרס]] ו[[מחמוד עבאס]]. בעקבותיו נערך ב-[[13 בספטמבר]], על מדשאות [[הבית הלבן]], טקס חגיגי לחתימת "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי", בהשתתפות [[נשיא ארצות הברית]] [[ביל קלינטון]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] וראש [[אש"ף]] [[יאסר ערפאת]].

 

בדיון שנערך ב-[[21 בספטמבר]] [[1993]], בעקבות הודעת הממשלה בנושא הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף, אמר חבר הכנסת [[מאיר שטרית]] מ[[הליכוד]]: "אני חושב שהמתיישבים הם היחידים הנמצאים במצוקה קשה וגדולה ביותר. אנו צריכים לזכור, שהם אולי קורבן השלום האמיתי"{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html דברי הכנסת, 21 בספטמבר 1993]}}. למחרת, בהמשכו של דיון זה, אמר חבר הכנסת [[סאלח טריף]] מ[[מפלגת העבודה]]: "אני רוצה להעלות כאן את זכרם של וואפה אסאד, זיכרונו לברכה, מ[[עספיא]], מועפק אבו שאך, זיכרונו לברכה, ואבראהים שיבל, זיכרונו לברכה, מ[[שפרעם]]. שלושה בחורים צעירים אשר נפלו קורבן לטרור, ולמען השלום. עדה שלמה בכתה, עדה שלמה אמרה: אם זה הקורבן למען השלום, אם זה פותח פתח למען העתיד, אנו מקבלים זאת, אומנם בבכי ובכאב אבל בתקווה גדולה כי אכן יהיו אלה קורבנות אחרונים במדינת ישראל ובעם ישראל"{{הערה|סאלח טריף, דברי הכנסת, 22 בספטמבר 1993: הודעת הממשלה בנושא הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף}}.

 

 

בעקבות [[פיגוע]]ים שבהם נרצחו ישראלים תועד לראשונה הביטוי "קורבנות השלום" במליאת הכנסת ב-[[29 בנובמבר]] 1993, בנאומו של [[חבר הכנסת]] [[אליעזר זנדברג]], מ[[מפלגת צומת]] שב[[אופוזיציה]]. במהלך דיון ב[[הצעת אי-אמון]] בגלל מסירת נשק למשטרת [[אש"ף]] אמר זנדברג: "כשהתברר שממשיכים לפגוע ביהודים בארץ-ישראל, שמענו את תגובת הממשלה, שאמרה: מי שפוגע הוא קיצוני. אלה אויבי השלום, אלה מחבלים בשלום, הם רוצים לפגוע בתהליך השלום. וגם כלפי היהודים הם השתמשו בביטוי: אלה הם קורבנות השלום. כך קראו להם: האנשים שהוקרבו על מזבח השלום על ידי הקיצונים מהצד הערבי"{{הערה|שם=זנדברג|אליעזר זנדברג, דברי הכנסת, 29 בנובמבר 1993}}.

מתנגדים נוספים לממשלת רבין ייחסו את הביטוי "קורבנות השלום" לממשלה וביקרו אותה על כך תכופות. כך למשל חברי כנסת מהאופוזיציה, כגון [[לימור לבנת]] מ[[הליכוד]] ו[[רחבעם זאבי]] מ[[מפלגת מולדת|מולדת]], ייחסו את הביטוי "קורבנות השלום" לממשלת ישראל{{הערה|דברי הכנסת, 27 בדצמבר 1993}}. ח"כ [[רון נחמן]] מהליכוד אמר: "לתהליך הזה הממשלה המטומטמת שלנו קוראת: תהליך שלום, ואת קורבנות הטבח שהם קורבנות מדיניותה היא מכנה בציניות מחליאה ומקוממת: קורבנות השלום."{{הערה|שם=נחמן|רון נחמן, דברי הכנסת, 24 בינואר 1995}}

 

 

חוקרים ייחסו את הביטוי לגורמים שונים, אך ללא הצגת מקור ראשוני: פרופ' [[תמר רפפורט]] ייחסה את הביטוי לרבין עצמו{{הערה|שם=LTR-הערה0|Tamar Rappaport, "The Many Voices of Israeli Youth: Multiple Interpretations of Rabin's Assassination", in: Yoram Peri (editor), '''The assassination of Yitzhak Rabin''', 2000|כיוון=שמאל}}, פרופ' [[אפרים ענבר]] ייחס את הביטוי לממשלת רבין{{הערה|שם=LTR-הערה1|1=Efraim Inbar, "Islamic Extermism and the Peace Process", in: Bruce Maddy-Weitzman and Efraim Inbar (editors), '''Religious radicalism in the Greater Middle East''', 1997, [http://books.google.co.il/books?id=FGHoNEyFMHAC&pg=PA211&dq=%22terror+casualties+being+%27the+victims+of+peace'%22&hl=en&ei=r363ToHiF4nB8QPk7uWGBQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCoQ6AEwAA#v=onepage&q=%22terror%20casualties%20being%20'the%20victims%20of%20peace'%22&f=false p. 211] |כיוון=שמאל}}, פרופ' [[אופירה סליקטר]] ייחסה את הביטוי ל[[מפלגת העבודה]]{{הערה|שם=LTR-הערה3|1=Ofira Seliktar, '''Doomed to failure?: the politics and intelligence of the Oslo peace process''', 2009, [http://books.google.co.il/books?id=26o_Qwy-KLkC&pg=PA84&lpg=PA84&dq=%22Ofira+Seliktar%22+%22victims+of+peace%22&source=bl&ots=U7UP1SvmqT&sig=Dqqto3irBgYPhmGVdPHBnNpsevU&hl=en&ei=z3y3Tui1I8vQ8QOur_iABQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CBgQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false p. 84]|כיוון=שמאל}}, ופרופ' [[אפרים יער]] ייחס אותו ל"חברים במחנה תומכי אוסלו"{{הערה|שם=LTR-הערה4|1=Ephraim Yaar, [http://www.arikpeace.org/post.php?id=48 The Historical Roots of The Middle-East Conflict], The Arik Institute}}. מנגד, העיתונאי [[אריה כספי]] טען בכתבה בעיתון "[[הארץ]]" בפברואר 1999, בעקבות חיפוש שערך אחר מקור הביטוי: "בדקתי בארכיון 'הארץ' ובמחשב הכנסת לאורך כל תקופת ממשלת רבין. באף מקום לא מופיע הציטוט הזה מפיו של פוליטיקאי מן השמאל. לא רבין ולא פרס, ולא אף אחד אחר. המונח 'קורבנות השלום' מופיע ב'הארץ' וב'דברי הכנסת' עשרות פעמים, תמיד מפיהם של פוליטיקאים ימניים"{{הערה|[[אריה כספי]], "שובו של הבלוף", "מוסף הארץ", 19 בפברואר 1999}}.

 

==לאחר תקופת תהליך אוסלו==

גם במשך השנים שלאחר [[רצח רבין]], ואף לאחר דעיכת תהליך אוסלו, המשיכו אנשי ימין ומרכז להשתמש בביטוי, לרוב כדי למתוח ביקורת על [[הסכמי אוסלו]], אך גם פוליטיקאים מהשמאל, שראו את הביטוי כלגיטימי, המשיכו להשתמש בו:

* [[שמעון פרס]], שהחליף את רבין בתפקיד ראש הממשלה לאחר הירצחו, הביע בפברואר [[1996]], זמן קצר לאחר [[פיגוע התאבדות|פיגוע ההתאבדות]] בקו 18 בירושלים, את הרעיון הגלום בביטוי: "ישראלים רבים מאוד יודעים שלשלום יש מחיר, גם בנפש"{{הערה|"[[דבר (עיתון)|דבר]]", 26 בפברואר 1996}}.

* בדיון במליאת הכנסת ביום השנה השביעי לרצח רבין אמר [[יו"ר הכנסת]], [[אברהם בורג]]: "...ולזכר כל קורבנות המלחמה והשלום אנחנו נשבעים..."{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/speech/sitting2002.htm דברי הכנסת, 17 באוקטובר 2002]}}.

* בשנת [[2010]] הפיק אתר [[לאטמה]] שיר-סרטון בשם "שיר לחלום", [[פרודיה]] על "[[שיר לשלום]]", בביצועה של "להקת קורבנות השלום". השיר מותח ביקורת על [[יום הזיכרון ליצחק רבין|טקס הזיכרון]] ל[[יצחק רבין]]. ה[[תסריט]] והמילים נכתבו על ידי [[טל גלעד]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=tnTw4q-G1R8 שיר "להקת קורבנות השלום"]}}.

*בנאומו בכנסת באירוע לציון 25 שנה לרצח יצחק רבין, התייחס ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לביטוי ואמר: "הטעות הייתה בתפיסה – 'ששלום עושים עם אויבים'. האמנתי אז, ואני מאמין גם היום, ששלום עושים עם אויבים שהחליטו להפסיק להיות אויבים. ... הטעות גם הייתה בראיית קורבנות הטרור כ'קורבנות שלום'. אין דבר כזה קורבנות שלום – יש קורבנות טרור!"{{הערה|[https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/2632788897031416/ בנימין נתניהו במליאת הכנסת], 29 באוקטובר 2020;{{ש}}[https://www.gov.il/he/departments/news/event_rabin291020 דברי ראש הממשלה נתניהו במליאת הכנסת בישיבה מיוחדת לציון 25 שנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל], באתר משרד ראש הממשלה, 29 באוקטובר 2020}}.

 

[[קטגוריה:תעמולה]]

[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה פוליטית]]

[[קטגוריה:מונחים בסכסוך הישראלי-פלסטיני]]