הארכיון הציוני המרכזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Lekuki (שיחה | תרומות)
מ ←‏מנהלי הארכיון הציוני: הרחבה, הוספת מקור, קישורים פנימיים
שורה 34:
|}
 
הארכיון נוסד בשנת [[1919]] ב[[ברלין]], על ידי ההיסטוריון [[גאורג הרליץ]] שמונה לתפקיד הארכיונאי של [[ההנהלה הציונית]], על ידי חבר ההנהלה [[ארתור הנטקה]]. תחילה הועברו למוסד החדש תיקים של המשרדים הציוניים המרכזיים ב[[וינה|ווינה]] וב[[קלן]], ואחר כך גם תיקים של הלשכה הראשית של [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] והמשרד הציוני המרכזי בלונדון. בו בזמן החל הארכיון באיסוף שיטתי של ספרים, כתבי עת ותצלומים המתעדים את תולדות הציונות ואת ארץ ישראל בזמן החדש.
 
בשנת [[1933]], עם עליית הנאצים לשלטון ב[[גרמניה]], ביקש ד"ר הרליץ היתר מן המשטרה להוצאת הארכיון מגרמניה, וכאשר ההיתר ניתן נארז החומר בארגזים והועבר לירושלים. הארכיון שוכן במרתף בבניין של המוסדות הלאומיים בירושלים ונפתח לקהל בסתיו [[1934]].
שורה 41:
 
===ציוני דרך בתולדות הארכיון===
'''[[1937 בארץ ישראל|1937]]:''' הארכיון האישי של תיאודור הרצל הועבר מווינה לארץ ישראל.
 
'''[[1948 בישראל|1948]]:''' עם הקמת המדינה הכפיל הארכיון הציוני את תכולת אוספיו. תיקים רבים של [[הוועד הלאומי]] ושל מחלקות שונות של הסוכנות היהודית הופקדו בו ובכללן תיקי ארכיון [[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]].
 
'''[[1955 בישראל|1955]]:''' ד"ר [[אלכס ביין]] התמנה למנהל הארכיון הציוני. בין המטרות שהציב לעצמו, היו איתור ארכיונים של אישים ושל ארגונים ציוניים, ששרדו באירופה שלאחר השואה וביניהם ארכיוניהם של [[מכס נורדאו]] ושל [[נחום סוקולוב]], והעברתם ארצה.
 
'''[[1956 בישראל|1956]]:''' הקונגרס הציוני הכ"ד, שהתכנס בירושלים, הגדיר את הארכיון הציוני המרכזי כ"ארכיונה ההיסטורי של התנועה וההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית", והחליט שכל משרדיה ומוסדותיה של הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית יעמידו לרשות הארכיון את כל התיקים שאין בהם צורך.
 
'''[[1985 בישראל|1985]]:''' הוחל בהקמת בניין חדש לארכיון הציוני המרכזי בסמוך לבנייני האומה בירושלים. האדריכל [[משה זרחי]] תכנן את הבניין הכולל שש קומות: שתי הקומות העליונות בהן נמצאים אולם הקריאה, אולם ההרצאות, אכסדרה לתערוכות ומשרדי הארכיון, וארבע קומות תת-קרקעיות בהן שמורים האוספים השונים.
 
'''[[1987 בישראל|1987]]:''' נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
 
'''שנות ה-2000:''' התרחב מפעל הדיגיטציה והקטלוג הממוחשב של חומרי הארכיון השונים. המערכת הממוחשבת מכילה כ- 2,876,000 רשומות, וכ-12,518,000 מיליון מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות וכרוזים סרוקים.
 
===מנהלי הארכיון הציוני===
* 1919–1955[[1919 בארץ ישראל|1919]]–[[1955 בישראל|1955]] – [[גאורג הרליץ|ד"ר גאורג הרליץ]] - מנהל הארכיון
* 1955–19711955–[[1971 בישראל|1971]] – [[אלכס ביין|ד"ר אלכס ביין]] - מנהל הארכיון
* 1971–19901971–[[1990 בישראל|1990]] – ד"ר [[מיכאל היימן]] - מנהל הארכיון
* 1990–19981990–[[1998 בישראל|1998]] – [[יורם מיורק]] - מנהל הארכיון
* 2000–2008[[2000 בישראל|2000]]–[[2008 בישראל|2008]] – [[חיים אבני|פרופ' חיים אבני]] - מנהל אקדמי
* 1994–2012[[1994 בישראל|1994]]–[[2012 בישראל|2012]] – [[מתתיהו דרובלס]] - יו"ר הוועד המנהל
* 2012–היום2012–[[2021 בישראל|2021]] – צבי (קיטו) חסון - יו"ר הוועד המנהל
* 2013–היום[[2013 בישראל|2013]]–היום – ד"ר יגאל סתרי - מנהל הארכיון
*2021-היום - [[בת גלים שער]] - יו"ר הוועד המנהל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wzo.org.il/index.php?dir=site&page=aboutus&op=item&cs=6264|כותרת=יו"ר הארכיון הציוני הבאה: בת-גלים שער|אתר=www.wzo.org.il|תאריך_וידוא=2021-04-20}}</ref>
 
==גלריית תמונות==