|
נוסח סידור זה מכונה לעיתים בשם נוסח [[יצחק לוריא|האר"י]], אף על פי ש[[נוסח האר"י]] הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו ל[[נוסח ספרד]] ה[[תנועת החסידות|חסידי]] בשל היותו משלב את [[נוסח הספרדים]] עם [[נוסח אשכנז]], אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעיתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.
==הניקוד והדקדוק בסידור==
בהסכמתו של אחיו הרב יהודה לייב מינוביץ' (מחבר שו"ת '[[שארית יהודא]]') לסידור במהדורת שנת תקפ"ב כותב: 'כי מלבד שבירר וליבן הנוסח על פי כוונה הרצויה לפי האריזל, עוד זאת דרש במשפט המילות להעמיד על פי [[דקדוק]] האמת'. ומביא כמה דוגמאות לכך. (דוגמאות רבות נוספות ישנם ב'שער הכולל' ובמהדורת הרב לוי יצחק רסקין).
===צורת הפסק בדקדוק סידור הרב===
ב[[מקרא]] מילה הבאה ב[[צורת הפסק]] (ב[[טעם]] מספיק חזק כמו [[סוף פסוק]] או [[אתנחתא]]) לפעמים משנה את [[ניקוד]]ה. אדמו"ר הזקן סובר שכך הוא גם בנוסח התפילה (למרות שאין בו טעמים) וכשיש צורת הפסק בסוף [[ברכות]] או בסוף [[משנה|משניות]] או בסוף יחידות טקסט, הוא משנה את הניקוד לפי כללי הדקדוק של צורת הפסק. למשל: בברכות: 'בורא פרי ה[[גפן]]' (קמץ סגול - וראה על הדעות השונות באריכות בערך [[צורת הפסק]]), 'שלא עשני [[עבד]]' (קמץ סגול), 'המכין מצעדי גבר' (קמץ סגול). וכן במשניות המצוטטות בתפילה: ב'פרק איזהו מקומן של [[זבחים]]', יש משנה המסתיימת במילים 'אל מקום ה[[דשן]]' (קמץ סגול). וב[[הגדה של פסח]] ב'[[ארבע קושיות]]' - 'אפילו פעם אחת' (סגול קמץ).
לגבי ניקוד המילים '[[משיח הרוח ומוריד הגשם|מוריד]] ה[[גשם]]' מנקד אדמור הזקן בסגול סגול, כנראה כי אין זה סוף יחידת טקסט באופן ודאי, אלא באמצע ברכה.
מילים שהם [[פועל]] ומסתיימות בסגול סגול ונמצאות בצורת הפסק, אדמור הזקן לא משנה את ניקודן - וזאת לפי כללי הדקדוק הרגילים של [[צורת הפסק]] (עיין ערך, ולא לפי מקרים חריגים בתנ"ך כמו: 'המגביהי לשבת' (תהילים קיג ה - קמץ סגול במקום סגול סגול)), אלא אם כן יש בסידור ציטוט מהתנ"ך עצמו ואז כמובן נוסח התנ"ך הוא הקובע.
==ההלכות בסידור==
| 