כרבוגא – הבדלי גרסאות

במהלך שנת 1098, כששמע שהצלבנים שמו את העיר אנטיוכיה במצור, הוא קרא לאמירים הסלגוקים הסרים למרותו ויצא בכוח צבאי גדול על מנת להסיר את המצור מעל העיר ולהשמיד את הפולשים, בלט בהיעדרו רידואן מחלב שחשש מכרבוגא יותר מהצלבנים. שלא במוצהר ניצל כרבוגא את ההפרה של שיווי המשקל הפוליטי בצפון סוריה שגרם מסע הצלב הראשון וקיווה ליצור מבנה פוליטי חדש תחת חסותו ושלטונו הישיר שיהיה לכאורה קשור ונאמן ל[[ח'ליפה|ח'ליף]] הסלג'וקי ב[[בגדאד]] '''ברכיארק''', במסגרת זו היה כיבוש אנטיוכיה אמור להיות גולת הכותרת אך רק חלק מתוכנית גדולה יותר שבה מחזיר כרבוגא את סוריה לתחומי ההגמוניה הסלג'וקית.{{הערה|Christopher Tyerman. God's war: a new history of the Crusades, Harvard University Press, page 143|כיוון=שמאל}} סדר הגודל של הקואליציה המוסלמית לא ידוע, מקורות ארמניים למשל מצטטים מספרים דמיוניים של מאות אלפי חיילים ופרשים והיסטוריונים מוסלמים מציינים כי הצבא לא היה ניתן לספירה. תומאס אסברידג' מעריך כי הצבא המוסלמי היה בן למעלה מ 35,000 חיילים.{{הערה|Thomas Asbridge. The First Crusade: A New History. Simon & Schuster Inc 2010 page 204|כיוון=שמאל}} בדרכו, הוא ניסה לכבוש את [[רוזנות אדסה|אדסה]] שנפלה לידיים צלבניות והפכה למדינה צלבנית עצמאית תחת שלטונו של [[בולדווין הראשון]], הן על מנת לשחרר את העיר והן על מנת כדי לא להשאיר אחריו שום חיל מצב צלבני בדרכו לאנטיוכיה. במשך שלושה שבועות הוא נצר בלי טעם את העיר לפני שהחליט להמשיך לאנטיוכיה. התעכבות זו חרצה את הגורל של המערכה כולה. כשהגיע הצבא הסלגוקי אל מול חומות אנטיוכיה, בסביבות 7 ביוני, התברר כי הצלבנים כבר הצליחו לכבוש את העיר ביום ה -3 ביוני.