המצור על אנטיוכיה (1097–1098) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
בחומת העיר היו 6 שערים, שידועים לחוקרים בשמות שניתנו להם על ידי הצלבנים. חמישה מתוכם מוקמו בשטח מישורי נוח יחסית לגישה. הדרך שהובילה אל העיר מכיוון צפון-מזרח עברה דרך "שער פאולוס הקדוש". אחריו (כנגד כוון השעון), בחומה המערבית של העיר מוקמו "שער הכלב", "שער הדוכס" ובאזור בו החומה נבנתה בצמוד לנהר האורנטס, "שער הגשר". לשער זה חשיבות מיוחדת, משום שהוא שלט על הגשר היחיד שעל נהר האורנטס, וכתוצאה מכך על נתיב התנועה ל[[אלכסנדרטה]] ולנמל סן-סימון. השער הדרומי של העיר נקרא "שער [[ג'ורג' הקדוש]]", והדרך היוצאת ממנו הובילה לנמל החשוב [[לטקיה]]. בצד מזרחי של העיר, בשטח הררי קשה לגישה, סמוך למצודה ובקצה דרך הררית מתפתלת, שכן "שער הברזל", ששרידיו נראים גם למבקר ב[[המאה העשרים ואחת|מאה עשרים ואחת]].
 
ההיסטוריון והמומחה ב[[מבצר צלבני במזרח התיכון|אדריכלות צבאית]], [[יו קנדי]] כותב כי העיר נסמכה להגנתה על מכשולי הטבע כקו הגנה ראשון.{{הערה|Kennedy, Hugh (1994), Crusader Castles, Cambridge University Press, page 519 {{ISBN|0-521-42068-7}}}}
 
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5>