המצור על ניקאה (1097) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
===שדה הקרב===
העיר ניקאה שוכנת באגן מוקף גבעות לחופו המזרחי של אגם איזניק (İznik gölü). מרכז העיר מוקף מכל עבריו בחומה באורך של 5 ק"מ, ובצידו המערבי נושקת החומה לאגם. גובהה של החומה שנבנתה לראשונה בתקופה הרומית, מגיע ל-10 מטר ומצידה היבשתי עוברת לאורכה תעלה כפולה. לאורך החומה ניצבים 114 מגדלי שמירה, ובעבר היו קבועים בה ארבעה שערים בלבד, אחד בכל אחת מרוחות השמיים.
===הצבא הצלבני===
מספרם של הלוחמים בצבא הצלבני אינו ידוע, ההיסטוריון [[ג'ונתן ריילי סמית]] מעלה השערה כי בעת המצור על ניקאה מנה הצבא הצלבני כ-43,000 אנשים ובהם לוחמים (פרשים וחיילים רגלים), אזרחים חמושים ואזרחים לא לוחמים ובהם נשים וילדים. {{הערה|Riley-Smith, Jonathan (1986), The First Crusade and the Idea of Crusading, University of Pennsylvania, {{ISBN|9780485112917 }}pp 60-63}} הצבא הצלבני לא היה מצויד ללוחמת מצור וחסר את כלי הארטילריה שיכלו לשתק את חיל המצב ולפגוע במערך ההגנה של העיר וחסר את הידע והאמצעים לבנות כלי מצור שיאפשרו טיפוס על החומות או פריצה דרכן.
עמוד השדרה של הצבא הצלבני היו ה[[אביר]]ים שהרכיבו את [[פרש כבד|חיל הפרשים הכבד]]. בדומה לאבירים באירופה, חימושם כלל [[רומח פרשים]] כבד לדקירה, [[חרב]], [[גרזן]], [[אלה (נשק)|אלה]] וכלי נשק נוספים לקרב פנים אל פנים. להגנתם לבשו [[שריון שרשראות]], [[קסדה]] ופרטי שריון נוספים. בנוסף לשריון היה להם [[מגן]] שבתקופה זו היה בצורת מחומש עם קצה הפונה כלפי מטה. המגן כיסה את גופו של הפרש בעת ישיבתו על הסוס. טקטיקת הלחימה של האבירים הסתמכה על כוח ההלם של הסתערות גוש הפרשים הכבדים, כדי לשבור את מערך האויב. אם ההסתערות הצליחה, השפעתה הייתה הרסנית ודי היה בהסתערות מוצלחת אחת של הפרשים הכבדים על מנת להביס את הצבא המוסלמי. חולשתם של האבירים הייתה במספרם הקטן יחסית ובניידות המוגבלת שלהם. בגלל החימוש הכבד אותו נשאו, האבירים היו איטיים יחסית ל[[קשת רכוב|קשתים הרכובים]] ו[[פרש קל|פרשים קלים]] אחרים של המוסלמים, ולכן היו תלויים בהגנת הקשתים הרגליים, כדי להרחיק מהם את הקשתים הרכובים של האויב. במקרה שהאבירים בודדו מהגוף העיקרי של הצבא הצלבני, הם היו נתונים לחסדי הקשתים של הצבא המוסלמי.
==המצור==
| |||