הבדלים בין גרסאות בדף "המצור על ניקאה (1097)"

 
מול העובדות המוגמרות היו הצלבנים חסרי אונים. נאסר עליהם מלהכנס לעיר אלא בקבוצות קטנות ונאסר עליהם לבזוז את אוצרות העיר. אנשי הצבא הסלג'וקים הורשו לעזוב את ניקאה ובני משפחתו של ארסלן הובאו לקונסטנטינופול ולאחר מכן שוחררו. הצלבנים נאלצו להסתפק במתנות מידי הקיסר הביזנטי ובתמורה נאלצו לחזר על שבועת האמונים לקיסר.
==לאחר המצור==
 
הצלבנים עזבו את ניקאה ב -26 ביוני מלווים בגנרל הביזנטי טטיקיוס שהונחה להבטיח את חזרתן של ערים שנתפסו לאימפריה. הצלבנים החליטו לפצל את כוחם לשניים. כוח ראשון התקדם קדימה בפיקודם של [[בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה|בוהמון מטרנטו]], [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד דה הוטויל]], [[רוברט השני, דוכס נורמנדיה|רוברט קורת'וז]] ו[[רובר השני, רוזן פלנדריה]]. התלווה אליהם גם כוח ביזנטי בפיקודו של הגנרל [[טאטיקיוס]]. עיקר הכוח התקדם במאסף בפיקודם של האחים [[גוטפריד מבויון|גוטפריד]] ו[[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בולדווין מבולון]], וכן התלוו אליהם כוחות בפיקודם של [[רמון הרביעי, רוזן טולוז|רמון מסן-ז'יל]], [[אטיין השני, רוזן בלואה]] ו[[איג דה ורמנדואה]]. ביום 1 ביולי נפגשו הסלג'וקים עם הצלבנים בסמוך לעיר דוריאלאום שב[[אנטוליה]] (ככל הנראה בסמוך ל[[אסקישהיר]]). הכוח הסלג'וקי כלל [[טורקיה|טורקים]] ו[[קפדוקיה|קפדוקים]] בפיקודו של [[קיליג' ארסלאן]], ו[[פרסים]], [[אלבניה|אלבנים]] ו[[קווקז]]ים בפיקוד [[גאזי אבן דאנישמנד]]. ובסיכומו של דבר יד הצלבנים היתה על העליונה והדרך לסוריה נפתחה בפניהם.
הצלבנים עזבו את ניקאה ב -26 ביוני מלווים בגנרל הביזנטי טטיקיוס שהונחה להבטיח את חזרתן של ערים שנתפסו לאימפריה.
 
==לקריאה נוספת==
* [[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', א-ב, ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1963, 1973. - המחבר זכה ב[[פרס ישראל]]; במהדורתו ב[[צרפתית]] זכה הספר בפרס "האקדמיה הצרפתית".
* יהושע פראוור, '''הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית''', ירושלים: מוסד ביאליק, 1975, 1985.
<div style="direction: ltr;">
* Steven Runciman, '''A History of the Crusades''', Cambridge university press, 1952 {{ISBN|0521061628}}
* Christopher Tyerman. '''God's war: a new history of the Crusades''', Harvard University Press, 2006
* Thomas S. Asbridge, The Creation of the Principality of Antioch, 1098–1130. The Boydell Press, 2000.
* Kenneth M. Setton, ed., A History of the Crusades, Vols. II and V. Madison, 1969–1989.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}