המצור על ניקאה (1097) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (, הייתה , להיכנס , כישלון), ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 1:
{{סכסוך צבאי}}
שורה 22 ⟵ 21:
===הצבא הצלבני===
מספרם של הלוחמים בצבא הצלבני אינו ידוע, ההיסטוריון [[ג'ונתן ריילי סמית]] מעלה השערה כי בעת המצור על ניקאה מנה הצבא הצלבני כ-43,000 אנשים ובהם לוחמים (פרשים וחיילים רגלים), אזרחים חמושים ואזרחים לא לוחמים ובהם נשים וילדים.
עמוד השדרה של הצבא הצלבני היו ה[[אביר]]ים שהרכיבו את [[פרש כבד|חיל הפרשים הכבד]]. בדומה לאבירים באירופה, חימושם כלל [[רומח פרשים]] כבד לדקירה, [[חרב]], [[גרזן]], [[אלה (נשק)|אלה]] וכלי נשק נוספים לקרב פנים אל פנים. להגנתם לבשו [[שריון שרשראות]], [[קסדה]] ופרטי שריון נוספים. בנוסף לשריון היה להם [[מגן]] שבתקופה זו היה בצורת מחומש עם קצה הפונה כלפי מטה. המגן כיסה את גופו של הפרש בעת ישיבתו על הסוס. טקטיקת הלחימה של האבירים הסתמכה על כוח ההלם של
==המצור==
שורה 30 ⟵ 29:
הצלבנים החלו לעזוב את קונסטנטינופול בסוף אפריל 1097. [[גודפרואה מבויון]] היה הראשון שהגיע לניקאה ב־6 במאי, עם [[בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה|בוהמון מטרנטו]], [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד]], [[רמון הרביעי, רוזן טולוז]] אחרונים הגיע כוח צבאי מניצולי מסע הצלב העממי בפיקודו של פטרוס הנזיר וכוח ביזנטי קטן בהנהגת נציגו של הקיסר מנואל בוטומיטוס. הצבא החל במצור החל מה- 14 במאי. הצלבנים הציבו את צבאם במחנות מול חלקים שונים של החומות, שהוגנה היטב עם 200 מגדלים. בוהמון חנה בצידה הצפוני של העיר, גודפרואה בדרום, וריימון מול השער המזרחי.
ב־16 במאי יצא גדוד של חיל המצב בעיר לתקוף את הצלבנים, תקיפה שנהדפה בקלות על ידי הצבא הצלבני וגרמה לאבידות משמעותיות בקרב הסלג'וקים.
הקיסר הביזנטי אלכסיוס הראשון בחר שלא להתלוות לצלבנים, אך גדודי צבא ביזנטי צעדו מאחוריהם במקביל. הביזנטים הביאו איתם סירות אותן הם הסיעו ביבשה כדי לעזור לצלבנים לחסום את אגם אסקניוס,
מול העובדות המוגמרות היו הצלבנים חסרי אונים. נאסר עליהם
==לאחר המצור==
הצלבנים עזבו את ניקאה ב -26 ביוני מלווים בגנרל הביזנטי טטיקיוס שהונחה להבטיח את חזרתן של ערים שנתפסו לאימפריה. הצלבנים החליטו לפצל את כוחם לשניים. כוח ראשון התקדם קדימה בפיקודם של [[בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה|בוהמון מטרנטו]], [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד דה הוטויל]], [[רוברט השני, דוכס נורמנדיה|רוברט קורת'וז]] ו[[רובר השני, רוזן פלנדריה]]. התלווה אליהם גם כוח ביזנטי בפיקודו של הגנרל [[טאטיקיוס]]. עיקר הכוח התקדם במאסף בפיקודם של האחים [[גוטפריד מבויון|גוטפריד]] ו[[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בולדווין מבולון]], וכן התלוו אליהם כוחות בפיקודם של [[רמון הרביעי, רוזן טולוז|רמון מסן-ז'יל]], [[אטיין השני, רוזן בלואה]] ו[[איג דה ורמנדואה]]. ביום 1 ביולי נפגשו הסלג'וקים עם הצלבנים בסמוך לעיר דוריאלאום שב[[אנטוליה]] (ככל הנראה בסמוך ל[[אסקישהיר]]). הכוח הסלג'וקי כלל [[טורקיה|טורקים]] ו[[קפדוקיה|קפדוקים]] בפיקודו של [[קיליג' ארסלאן]], ו[[פרסים]], [[אלבניה|אלבנים]] ו[[קווקז]]ים בפיקוד [[גאזי אבן דאנישמנד]]. ובסיכומו של דבר יד הצלבנים
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==לקריאה נוספת==
* [[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', א-ב, ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1963, 1973. - המחבר זכה ב[[פרס ישראל]]; במהדורתו ב[[צרפתית]] זכה הספר בפרס "האקדמיה הצרפתית".
שורה 47:
* Thomas S. Asbridge, The Creation of the Principality of Antioch, 1098–1130. The Boydell Press, 2000.
* Kenneth M. Setton, ed., A History of the Crusades, Vols. II and V. Madison, 1969–1989.
[[קטגוריה:מסע הצלב הראשון]]
|