הבדלים בין גרסאות בדף "מאזן חומצה ובסיס"

נוספו 28 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
 
 
# אצידוזיס מסוג RTA TYPE 1: מכונה גם DISTAL RTA: קיימת פגיעה בטובול הדיסטלי במשאבות המפרישות מימן אל השתן. כתוצאה מכך החולים לא יכולים להחמיץ את השתן. כתוצאה מהירידה בהפרשת יוני המימן, קל יותר להפריש אשלגן בשתן ונוצרת [[היפוקלמיה]] (חוסר של אשלגן בדם) ובנוסף היווצרות של אבני כליה - שקיעה של סידן בשתן - למעשה, תיקון האצידוזיס על ידי הבופרים של העצם מביא לשחרור של קלציום פוספט והפרשה מוגברת בשתן - ה-PH הבסיסי של השתן מגביר את ההתגבשות של הקלציום פוספט לכדי אבנים.
# אצידוזיס מסוג RTA TYPE 2: מכונה גם proximal RTA: בסוג זה ההפרעה היא בספיגה מחדש של ביקרבונט בטובול הפרוקסימלי (לעיתים כחלק מהפרעה כוללת הנקראת [[תסמונת פנקוני]] {{אנג|Fanconi syndrome}}). בהתחלה, ה-PH בשתן יהיה בסיסי יותר כתוצאה מעליה ברמות ביקרבונט ראשוניות, אולם מיד לאחר מכן תהיה ירידה ברמות הביקרבונט בדם כתוצאה מהיעדר הספיגה החוזרת, ולכן השתן יהפוך לחומצי. גם כאן, נוצרת היפוקלמיה. מחלה זו אצל ילדים היא פגיעה תורשתית באחד החלבונים הבונים את שרשרת הספיגה של הביקרבונט, בעוד שאצל המבוגרים לרוב מדובר כתוצאה מ[[מיאלומה נפוצה]].
# אצידוזיס מסוג RTA TYPE 4: מכונה גם hyperkalemic RTA: זוהי צורה שכיחה יותר של RTA, הנובעת כתוצאה מירידה בייצור האמוניה כתוצאה מהיפו-אלדוסטרוניזם: מחסור ב[[אלדוסטרון]] גורם להיפרקלמיה, וייצור האמוניה כתוצאה מכך מעוכב. סיבה למחלה זו היא למשל כתוצאה מסוכרת.
 
455

עריכות